והחוץ - יימסרו לאנשי-אמונו האישיים של הנשיא. רק שלושה מתוך 11 התיקים בממשלה נמסרו לנאצים.
לפי דרישת הנשיא, הוקמה קואליציה של הנאצים וארגוני הימין הבורגני. גם לקואליציה זו חסר רוב בפרלמנט, ועל כן הציע היטלר לערוך מיד בחירות חדשות. הוא הבטיח לשותפיו כי לא ישנה את הרכב הממשלה גם אחרי הבחירות, תהיינה התוצאות כאשר תהיינה.
ב-28 בינואר נאלץ הגנרל פון-שלייכר להגיש את התפטרותו. האינטריגנט המקצועי נפל עצמו קרבן לאינטריגה. הוא מצא את הנשיא במצב-רוח של מוסר-כליות. "ברגל אחת אני כבר עומד בקבר, ואיני בטוח שלא אתחרט על מעשה זה בשמיים," הודה הישיש. השיב פוך שלייכר: "אדוני המרשל, אחרי שמעלת באימוני, איני בטוח שתגיע לשמיים!"
רשם גבלס ביומנו: "אחרי הצהריים (של ה-29 בינואר, 1933), בעודנו שותים קפה עם הפירר, נכנם גרינג לפתע ומודיע שהכל בסדר. מחר יימסר תפקיד ראש-הממשלה לפירר... חייל ישר זה, בעל לב הילד, נשאר נאמן לעצמו. עתה הוא עומד לפני המנהיג שלו ומוסר לו את הבשורה המאושרת ביותר של חייו. במשך שעה ארוכה איננו אומרים דבר. אחר-כך אנחנו קמים ומושיטים את היד איש לרעהו... השעה הגדולה הגיעה!"
30 בינואר, 1933: "בצהריים ישבנו כולנו וחיכינו. הפירר שהה אצל הנשיא. מתיחות בל-תתואר עצרה את נשימתנו... ללא הרף אנו משקיפים מן החלון לעבר שער משרד ראש-הממשלה. מכאן חייב הפירר לצאת. אפשר יהיה לראות מהבעת פניו אם הדבר הצליח... הפירר בא! כעבור דקות מספר הוא עומד בחדר. אין הוא אומר דבר. גם אנו שותקים. אולם הדמעות עומדות בעיניו... נפלא, מה גדול הפירר