איש זה למשפט פומבי בפני שופטים שהיו עדיין בלתי-תלויים.
דימיטרוב, שסירב להיעזר בסניגור, שלט בבית-המשפט. בשורת חקירות מזהירות הוציא את גרינג מן הכלים, הרם את בניין התביעה. לא היתה ברירה אלא לזכות אותו, יחד עם כל שאר הנאשמים הקומוניסטיים. רק ואן-דר-לובה נמצא אשם, הוצא להורג על-ידי עריפה בגרזן-יד. הוא לקח עמו לקבר את סוד ההצתה.
עד היום סבורים רבים כי גרינג ביצע את המעשה. יש הטוענים כי גרינג עצמו התפאר בכך לאחר מכן בחוגים פרטיים, אך מוזר כי גרינג, שהודה במשפט בנירנברג בלב קל בביצוע פשעים נוראים, הכחיש עד הרגע האחרון בתוקף כי היתה לו יד דווקא במעשה זה.
בחדשים האחרונים פירסמו עתוני גרמניה חקירה נוספת, הנראית קרובה ביותר לאמת. מסקנתה: גם הנאצים וגם הקומוניסטים שיקרו. שריפת-הרייכסטאג היתה מקרית לגמרי - אחד המקרים הפנטסטיים, שאינם כה נדירים בהיסטוריה. ואן-דר-לובה, צעיר מופרע ואידיאליסטי, אמנם ביצע את המעשה לבדו, שלא ביוזמת איש, כדי למשוך את תשומת-הלב העולמית לסכנת הנאציזם, שהיתה עלולה לדעתו להחריב את העולם. הצעיר המופרע היה נביא.
לאור להבות הרייכסטאג, הגיעה מערכת-הבחירות לשיאה. 51 אנטי-נאציים נרצחו, 18 נאצים נפלו במערכה. רוב הפעילים הקומוניסטיים הוחזקו במרתפי הס.א" עתוני האופוזיציה נסגרו, אסיפות כל המפלגות פוצצו.
ב-5 במאי, 1933, נערכו הבחירות החופשיות האחרונות לפני רדת מסך-האימים הנאצי. היתה זאת תעודת-כבוד לעם הגרמני: למרות הטרור הנורא, למרות המונופול הנאצי על כל דרכי התעמולה, לא זכתה מפלגת היטלר לרוב. בפעם האחרונה התייצב רובו של העם הגרמני נגדו.
וזה פירוט התוצאות:
המפלגה הנאצית: 17,277,180 קולות.