עצמו. בסוף 1933 לא היה הדבר עדיין ברור די צורכו. העולם לא תפס עדיין את גודל המאורע שאירע בגרמניה.
בני-התוהו-ובוהו הגיעו לשלטון בלב אירופה - והם התכוננו להשליך את העולם כולו אל תוך התוהו-ובוהו.
"פנו הדרך
לפלוגות הסער!
פנו הדרך
לחייל החום!
אל צלב-הקרם כבר מביט
כל איש ונער -
משטר של לחם וחרות
יקום!"
(ההמנון הנאצי)
העם הגרמני העניק לאדולף היטלר את הסמכות הדיקטטורית. הוא ניגש לנצל אותה במלואה. הסייגים שקבע בעצמו לחוק-ההרשאה, ערב קבלתו ברייכסטאג, חוסלו על-ידו במחי-יד. הדיקטטורה היתה שלמה, מוחלטת.
במשך תשע שנים - מיום קבלת חוק-ההדשאה ועד לתבוסת סטאלינגרד - צעד משטר זה מחיל אל חיל. בחזית הפנימית, חיסל במהרה את חוסר-העבודח. מיליוני גרמנים חזרו אל המחרטה ואל המכתבה. גלגלי המכונות החלו מסתובבים במלוא הקיטור. נבנו אוטר סטראדות נהדרות, נחפרו תעלות, הוקמו בתי-חרושת ענקיים. לגרמנים