פרצה פלוגה קומוניסטית להדרו והרגה אותו - אחד המעשים הבלתיספורים של מלחמת הרצח-הנגדי. הוא השאיר אחריו שיר של שלושה בתים, צירוף של סיסמות המפלגה. המנגינה נלקחה מריקוד עממי בוואדי אלמוני. היה זה שיר תוסס ורב-כוח: "הנס אל על! את השורות לכדו נא! ס.א. צועד..."
על תפקיד הם.א. כתב גבלס בספרו קרב על ברלין: "הפוליטיקה המודרנית נעשית ברחוב. מי שיש בכוחו לכבוש את הרחוב, יכול לכבוש גם את ההמונים. ומי שכובש את ההמונים, הוא הכובש את המדינה. אחרי ככלות הכל - רק דבר אחד עושה רושם על האיש הפשוט: גילוי של כוח ומשמעת...
"איש הס.א. הוא החייל הפוליטי. הדגש הוא על המילה ,פוליטי'.
הוא משרת את המדיניות. אין הוא שכיר, וגם לא הרפתקן. הוא מאמין ברעיון אשר למענו הוא מקדיש את חייו. ...הס.א. הוא עמוד-השדרה של המפלגה. עמו עומדת ונופלת התנועה.
"...איש הס.א. אינו פועל בשולי הפוליטיקה, כשליה-לדבר-עבירה של כוחות הכסף. אין הוא שומר-לילה של קופות-הכסף הבורגניות..."
כיצד פעלו "החיילים הפוליטיים" ? באותו ספר מספר גבלס, בין השאר, על אחד הקרבות הבלתי-ספורים של הס.א. בברלין. הדבר אירע ב-1927, בראשית דרכו של גבלס כגאו-לייטר (מנהל מחוזי) של המפלגה בעיר-הבירה.
"בחודש מארס החלטנו להעז ולערוך את המיצעד הראשון של הס.א. לתוך ברלין... המקרה העיוור רצה כי באותה רכבת, בה נסעו הפלוגות ממקום הריכוז אל העיר, נסעו גם יחידות של ,ברית לוחמי החזית האדומים׳(פלוגת-המחץ הקומוניסטית). נוכח המתיחות ששררה אז בברלין, הפכה התנגשות-הדמים בלתי-נמנעת. עוד בהכנס אנשי הס.א. לרכבת, ירו עליהם הקומוניסטים הפחדניים מן המארב. במשך הנסיעה, שארכה שעה, נערכה מלחמה זעירה הרת-אסונות מקרון לקרון. בתחנת ליכטרפלדה התפתחה זו לקרב-אש גלוי.