בשנים הארוכות של המלחמה לשלטון פשטו בפלוגות סיסמות סוציאליסטיות מעורפלות. רבים מן המתנדבים האמינו כי הנאצים חותרים באמת למשטר סוציאליסטי-לאומי, כשם המפלגה. גבלס, הגאדלייטר בברלין "האדומה", חיקה במתכוון את התעמולה הקומוניסטית, כדי להעביר את אנשי השמאל היותר קיצוניים לס.א. הוא הסית נגד ה"ריאקציה", נגד "הבורגנות היהודית", נגד "המנצלים" ו"העושקים", אף דיבר על "מלחמת המעמדות".
בעזרת הס.א., הביא גבלס את המלחמה אל תוך הרובעים "האדומים" של הבירה, שכונות-הפועלים אשר גם השוטרים חששו להתהלך בהן יחידים. הוא עשה את הכל כדי לרכוש קומוניסטים, מתוך הנחה כי קומוניסט שעבר לדת הנאצית יהיה לוחם יותר טוב מבורגני רכרוכי. אחד הטכסיסים שלו היה לשחד תזמורות-מיצעד קומוניסטיות שלמות, להעבירם לס.א., להלבישן חולצות חומות ולהצעידו בראש תהלוכות הם.א. בשכונות האדומות. קל היה להכיר בהן, כי התזמורות הקומוניסטיות שמו את הדגש על החלילים, בעוד שהנאצים דגלו בעיקר בתופים ובחצוצרות.
מודעה נאצית אופיינית של הימים ההם נשאה את כותרת-הענק: "בולשביזם או נציונל-סוציאליזם ?" בהמשך נאמר בה: "זאת השאלה הנשאלת על-ידי גרמניה הצעירה. האם רוצה אתה בסוציאליזם גרמני, או בקומוניזם יהודי בינלאומי? מי יגאל את הפועלים - טרוצקיבראונשטיין, זינובייב-אפלבוים, ראדק-זובלסון, או אדולף היטלר? התשובה לשאלה זו תלוייה בך - בוא לאסיפת-העם שתתקיים ביום ר, בשעה 8 בערב, באולם הגדול של ,בית-המרזח הגרמני׳. ידבר הנאציונל-סוציאליסט ד"ר גבלס, על הנושא: לנין או היטלר ? דמיהכניסה 10 אגורות. למחוסרי-עבודה 5 אגורות. יתקיים ויכוח חופשי."
בשביל גבלס היה כל זה טכסים. אולם בעיני הלוחמים הפשוטים, שסיכנו את עורם בקרבות-הרחוב, היתה זאת אמת קדושה. עתה, אחרי שהגיעו לשלטון, רצו לראות בפרעון השטר. הם קיוו כי יצא משהו מכל