הסיסמות המעורפלות. בהלצה נאמר עליהם כי הס.א. דומה לסטיק - מבחוץ הוא חום, בפנים הוא אדום.
בין כל החלומות המעורפלים, בלט חלום אחד מוחשי ביותר. היה זה חלומו של ארנסט רים: להפוך את הס.א. לצבאה החוקי של גרמניה. להפוך את מפקדי הס.א. לגנראלים. כי, טען רים בצדק, משטר חדש המשאיר על כנו את הצבא של המשטר הקודם, כלל אינו משטר חדש. כדמות הצבא כן דמות המשטר.
מול הס.א. עמד הצבא הרשמי, לובש המדים האפורים - ה"רייבסוור", מגן הרייך. הוא התייחס לם.א. בבוז תהומי, ראה בו אספסוף משתולל, השקיף על ההתפתחות בדאגה גוברת והולכת.
מרחם הרייכסוור יצאו התאים הראשונים של התנועה הנאצית,
בימי התוהו-ובוהו שאחרי תבוסת 1918. עתה, לאחר שנפערה תהום בין שני הגופים, לא קל היה לגשור עליה גשר.
לצבא זה היתה גאווה יחידתית עצומה. דווקא מפני שהיה קטן,
דבקו בו כל הסממנים של צבא-קבע משוכלל, הרואה עצמו כיחידתעילית מזויינת. למעשה לא היו בו טוראים. כי לכל טוראי ניתנו אמונים של מם-כף, לבל סמל אימונים של קצין פוטנציאלי. תורתו של הרמטכ"ל הראשון, פון-זאקט, שהאמין בעליונות הצבא המקצועי הקטן על צבא-ההמונים המנופח, עזרה גם היא לטפח ברייכסוור תחושה של עליונות.
הרייכסוור התקיים מחוץ לעם, ומעל לעם. מאחר שחייליו היו מתנדבים אשר חתמו על חוזה-שרות לתקופה ארוכה, ראו בצבא את ביתם. על כן היה זה טבעי שצבא זה עיקם את חוטמו למראה פרחחי הס.א., ששיחקו בחיילים. אדם שעבר קורס בטכניקה של מלחמתהשריון מוכרח היה לצחוק למשמע יומרות אנשי הס.א., בריוני* האקדחים של קרבות-הרחוב, שהתיימרו להיות צבא שני.
הקצונה הבכירה לא היתה נאצית גם אחרי עלית היטלר לשלטון.