היא תמכה בהיטלר מפני שראתה בו רעה שבהכרח, מנהיג בלתי-נעים אך יעיל, המסוגל למשמע את ההמונים ולקיים משטר לאומי יציב. הקצונה הנמוכה, לעומת זאת, היתה נאצית בחלקה הגדול. תופעה זו ביטאה את מלחמודהמעמדות הסמוייה בתוך הצבא. כי בצבא הגרמני היתה העליה מדרגת סגן-משנה ועד לדרגת רב-סרן אוטומטית, על פי הוותק. אולם העליה מרב-סרן לסגן-אלוף היתה בחזקת קפיצה גורלית. רק הקצינים הטובים והמוכשרים ביותר עברו את "פינת רבי-הסרנים". אלה יכלו לקוות לעלות במרוצת השנים הארוכות לדרגת גנראלים.
משום כך התלהבו הקצינים הצעירים מהיטלר, שהבטיח לשבור את הוזה-השלום, להקים צבא אדיר של מיליונים, בו יהיו לסגנים סיכויים רבים לעלות בדרגה ואף לזכות בתהילה קרבית. אולם גם קצינים אלה בזו לס.א. ודחו בשאט-נפש את דרישתו של רים למזג את הצבא עם הם.א.
אילו היה היטלר מהפכן אמיתי, בעל השקפת-עולם מהפכנית, היה נוהג על פי עצת רים, ויוצר כוח הנאמן לו ולאידיאלים שלו. כך נהג לגין.
אולם היטלר לא היה מהפכן. מימי שמשו כטוראי-ראשון בצבא הקיסר, שרד בו תסביך נחיתות בולט כלפי הגנראלים. יתר על כן, מכיוון שחשב כבר אז על המלחמה הצפויה, לא רצה לפגוע בדרך כלשהי בכלי המקצועי היעיל שהועמד עתה לרשותו. הוא רצה להפוך את הרייכסוור לצבא אדיר - ל"ורמאכט" (עוצמת-המגן). לבריונים החומים, שהעלוהו לשלטון, בז לא פחות מן הגנראלים עצמם. "הצבא הוא נושא-הנשק היחיד במדינה \" הכריז - פסוק שהביא את התסיסה בקרב הס.א. לשיאה.
בין שני המחנות המזויינים - החום והאפור - עמד הכוח המזויין השלישי, השחור: הס.ס., כור מחצבתו של אדולף אייכמן, הגוף ששמו עתיד היה לעורר חלחלה בכל לב בעולם. הס.ס. בז לס.א. -