ושנא את הצבא. הוא היה צבאו הפרטי של אדולף היטלר, הגווארדיה של הקיסר החדש.
הס.ס. * נולד מתוך הס.א., ומתוך מגמה עוינת לו. היה זה בשנים הראשונות אחרי צאתו של היטלר מבית-הסוהר ב-1925, כאשר היה המצב בכי רע. בימי השפל הגרועים ביותר של התנועה, כאשר רים רב עם היטלר והיגר לבוליביה, היה הם.א. נתון במצב של התמרדות. פלוגות-הסער הבלתי-ממושמעות התלהבו מנאומי הפירר, אך לא ראו בו מנהיג רציני, מפקד שיעלה על המיתרסים ויהולל הפיכה מזויינת. סכנת הפילוג ליוותה את התנועה, ואכן פרשו כמה פעמים פלגים מרדניים מן הס.א. והקימו ארגוני-נפל חדשים, בעלי אידיאולוגיה סוציאליסטית-פאשיסטית מעורבת.
כדי להטיל את מרותו על הס.א. הקים הטלר ב-1926 את הס.ס. ארגון זה נועד להיות הגווארדיה האישית שלו, משמר-ראש. הארגון החדש לבש מדים שחורים, כמו הפאשיסטים האיטלקיים, בניגוד לצבא החום של הס.א. מדים אלה היו יקרים, וחבר הס.ס. נדרש לקנותם בכספו שלו. דבר זה הגביל מראש את החברות לבני הבורגנות. בעוד המא. משחק בסיסמות סוציאליסטיות, היה הס.ס. מלכתחילה שמרני, ריאקציוני, מסור אישית להיטלר - אף שלהלכה היה מפקד הס.ס. נתון לפיקודו של מפקד הס.א.
אחד המומחים לתולדות הנאצים התלוצץ פעם כי "הנאצי בז לגרמנים, המא. בז לנאצים, והמס. בז למא." היה בכך גרעין של אמת. האידיאולוגיה של המס. היתה מן הרגע הראשון זו של קומץ נבחר. עם ייסוד הארגון הכריז היטלר: "חבורה קטנה המורכבת מן הטובים ביותר, בעלי ההחלטה הנחושה ביותר, ערכה רב יותר מהמון גדול של גרורים!" סיסמת הארגון, שנחרתה על אבזם החגורה של כל חבר, היתה: "כבודנו הוא בנאמנותנו."
במשך ארבע שנים נשאר המס. קטן וחסר-השפעה. אך ב-1929, עם
* ס.ס. - ראשי- תיבות של Schutz Staffel, גונדת-המגן.