באביב 1934 ציווה היטלר על גרינג למנות את היטלר כמפקד הגסטאפו, כדי שיוכל למזגה עם שאר המשטרות החשאיות המחוזיות, להקים בולשת פוליטית כל-גרמנית. גרינג נכנע - אך הקים לעצמו משטרה פרטית מיוחדת, אותה קרא בשם "עוצבת-משטרה הרמן גרינג". בגרמניה של אז, לא רצה איש להישאר ללא גווארדיה מזויינת פרטית משלו.
עתה התקדמו המאורעות בקצב מהיר. החזיתות התגבשו. הצמרת הממורמרת של הס.א. נאמה בגלוי על "מהפכה שניה". כוונתה היתה לומר כי עליית היטלר לשלטון בעזרת הריאקציה, דמתה למהפכת פברואר בברית-המועצות. אחרי מצב-ביניים זה צריכה לבוא מהפכתאוקטובר: הפיכה שכולה נאצית, בה יסלק הס.א. את הצבא הישן ואת הריאקציה, יכונן את שלטון הסוציאליזם הלאומי.
גבלס נטה לכיוון זה, אך לא התחייב. הוא המתין למוצא פיו של הפירר המהסס. רים היה בטוח כי גם היטלר, שהיה נתון רשמית לפקודתו, עומד מאחוריו. הוא אף השלה את עצמו כי העברת הגסטאפו לידי הס.ס., שהיה להלכה חלק מן הם.א. מהווה תוספת כוח לצבא החום. כמו רבים בגרמניה, זילזל באישיותו של היטלר, חשבו לאפס נאמן.
אולם היטלר הריח כי הנה מתקרב יומו. אם יחסל היטלר את רים ואת הס.א" יהפוך הס.ס. לצבא המפלגתי היחיד, ומפקדו ימלא תפקיד מרכזי במיבנה המשטר.
באותו זמן התהדקה ברית חשאית בין היטלר וגרינג. מבחינת רקעו המשפחתי וחינוכו, היה גרינג קרוב הרבה יותר לגנראלים מאשר לאנשי הס.א. באותם הימים מינה אותו הנשיא פון-הינדנבורג לגנראל - וכך הפך קצין ראשון בהיסטוריה הגרמנית שעלה בקפיצה אחת מדרגת סגן לדרגת רב-אלוף. הוא פשט בשמחה את החולצה החומה הפרולטרית, לבש את מדי-הפאר החדשים של גנרל חיל-האוויר, אותם המציא בעצמו.