זה היה מערך הכוחות כאשר נעשתה האווירה בברלין דחוסה יותר ויותר, ושמועות מחרידות על פוטש קרוב של הס.א. נגד הצבא, או של הצבא נגד הס,א., ריחפו באוויר. על היטלר היה להחליט בראש איזה מחנה להתייצב.
החלטתו הושפעה על-ידי גורם צדדי. פון-הינדנבורג נטה למות. בחדרי-חדרים נידונה השאלה: מה יקרה לאחר מכן ? האם יסכים הצבא כי היטלר ימנה את עצמו לנשיאי האם יסכים היטלר לכל מועמד אחר ? שמא יתמכו הגנרלים באיש כמו פון-פאפן, סגן-ראשהממשלה, שנאם זה עתה נאום אנטי-נאצי גלוי במארבורג? שמא ייכנס הגנרל קורט פון-שלייכר שוב למשחק הפוליטי ? או שמא יבצע הצבא הפיכה בעזרת הינדנבורג, עוד לפני שהנשיא הקשיש ימות?
ההכרעה נפלה בקנוניה שרק קומץ קטן ידע עליה. היטלר כרת הסכם חשאי עם הצבא. הוא הבטיח לצבא לחסל את הס.א. ואת רים, לאשר מחדש כי הצבא יהיה "נושא-הנשק היחיד במדינה". תמורת זאת הבטיח הצבא שהיטלר יטול לידו, מיד אחרי מות הינדנבורג, את סמכויות הנשיא (אך לא את התואר עצמו). כן הסכים הצבא לכך שכל חיילי גרמניה ישבעו שבועת-אמונים חדשה - לא למדינה, אלא לאדולף היטלר אישית:
"אגי נשבע באלוהים שבועה קדושה, כי אציית ללא תנאי לאדולף היטלר, הפירר של הרייך הגרמני והעם הגרמני, המצביא העליון של הכוחות המזוייגים, וכי אני נכון, כחייל אמיץ, לחרף את נפשי בכל עת למען שבועה זו."
רים לא ידע על קנוניה זו. הוא עדיין השלה את עצמו שהיטלר יתייצב ברגע המכריע לימינו. בינתיים קרא לכינוס מפקדי הס.א. בוויזה. שם ישן שנת-ישרים כאשר נפלה המכה.
בשעות הבוקר המוקדמות התנפלו היטלר ופמלייתו על בית-המלון בו ישנו מנהיגי הס.א. אחד מראשוני פלוגות-הסער, אדמונד היינס, הפושע המועד שהפך מפקד מחוזי וראש המשטרה של ברסלאו, נפל