קרבן ראשון. קבע הדו"ח הרשמי: "בחדר של היינס נתגלתה
תמונה חסרת-בושה. היינס שכב במיטה עם נער הומוסקסואלי. אין לתאר את המחזה המגעיל שאירע בשעת מאסרו של היינס וחברו. הוא מטיל אור-בזק על המצב ששרר בסביבתו המיידית של מי שהיה רמטכ"ל הס.א. (רים)." הדו"ח לא הזכיר כי מצב זה היה ידוע מזה שנים לכל ילד בגרמניה, וכי היטלר עצמו אמר כי לא איכפת לו "אם הם מ מלפנים או מאחור!"
היינס ומאהבו נגררו החוצה, נורו בו במקום.
בינתיים פרץ היטלר לחדרו של רים, אחד מארבעת האנשים אליהם פנה בלשון "אתה", תחת להשתמש בלשון "הם", כנהוג בשפתהנימוס הגרמנית. היטלר המטיר עליו גידופים וקללות, ציווה לאסרו. בבית-הסוהר נמסר לרים אקדח, למען יאבד עצמו לדעת. השיב הסרן האמיץ בבוז: "אם צריכים להרוג אותי, שאדולף יעשה זאת בעצמו!" כעבור כמה דקות חדרו שני קצינים לתא. רים רצה להגיד משהו, אך נדרש לשתוק. בשעה שנורה עמד דום, כשהבעה של בוז בפניו.
אותה שעה פעלו הרוצחים בכל רחבי גרמניה. אלפים נקטלו ללא חוק ומשפט. כל צמרת הם.א. חוסלה, ביניהם מפקד שנעצר בדרכו לאוניה, בה עמד לצאת עם כלתו לירח-דבש במאדיירה. נהרגו כל האנשים שהמשטר פחד מפניהם: קורט פון-שלייכר נורה, יחד עם אשתו שניסתה להצילו; גריגור שטראסר חוסל! עוזריו של פוןפאפן נהרגו, והוא עצמו ניצל רק בנם, על-ידי בריחה לתוך בניין משרד-הבטחון.
חוסלו גם חשבונות ישנים. ראש הממשלה הבווארית בימי הפוטש של חיטלר, שיצא מזמן בדימום, חוסל. גרינג, היטלר ועשרות מפקדים אחרים במחנה המנצח חיסלו בסיטונות אוייבים פרטיים, נושים, אנשים שהגישו נגדם משפטים וסתם אנשים שהעליבו אותם אי-פעם. מבקר מוסיקלי ידוע נהרג מפני שהרוצחים החליפו אותו עם איש-ס.א. בעל שם דומה. מאות נהרגו מבלי שאיש ידע מעולם כיצד ומדוע. עוד