את הצבא הגרמני הקיים, אלא לשלב אותו בתוך המשטר, הוא יצר מצב פאראדוכסלי.
מצד אחד היה זקוק לצבא זה, שהיה המכשיר העיקרי להשגת כל מטרותיו הפוליטיות - הכנעת אירופה וכיבוש מרחב-מחייה באירופה המזרחית. מצד שני הפקיד את גורלו ואת גורל משטרו, בידי גוף שיכול היה להפילו בכל עת.
במשטר טוטאליטארי לא יתכן מרד מלמטה. מטבע מהותו, אין המשטר משאיר אף תא עצמאי אחד בגוף הלאומי. הוא משבץ במערכת כוללת אחת את כל הארגונים - מן הכנסיות ועד לאגודת אספני הבולים, מאיגוד פועלי המחט ועד לאגודות הסופרים. הכל משובץ, הכל משועבד, הכל קשור במשטר. בשום מקום אין מנהיגות עצמאית יכולה להיווצר. מבחינה זו אין הבדל בין המשטר הנאצי, המשטר הקומוניסטי, ואפילו המשטר הציוני - כפי שהוא מתגבש עתה בארץ.
במצב כזה, אין כל אפשרות להתלכדות ולהתגבשות הנהגה רעיונית חדשה, שהיא התחלה ותנאי מוקדם לכל מהפכה. המשטר מרסק את העם לדיסה סמיכה. העם מתפורר לאטומים. יש בו ההמון המשולהב, ההיסטרי, המריע למנהיג - ויש בו הפרט חסר-הישע ומשולל-הכוח. לא זה ולא זה יכולים ליזום מהפכה.
גם אילו היתה מתגבשת, בדרך נס, צמרת מהפכנית בפינה כלשהי של החיים הלאומיים, לא היתה יכולה לפעול. כי במשטר הטוטאליטארי, שלטון הטרור הוא מוחלט. הפחד מפגי מרתף-העינויים, מחנה-הריכוז, ההוצאה ממקום-העבודה והנידוי החברתי, הוא כל-יכול. הטרור אינו מוסתר, אלא פומבי, והמשטר עצמו דואג להפצת שמועות נוראות על הזוועות המתחוללות במחנות-הריכוז. שכן מחנות אלה אינם קיימים רק כדי להעניש, אלא בעיקר כדי להפחיד את האוייבים הפוטנציאליים של המשטר.
פיקוח הבולשת הפוליטית חודר לכל אגודה, לכל בית. המלשין