נמצא בכל מקום. האח הגדול עינו פקוחה - וכל מחתרת מוכרחה להתגלות עוד בשלב ראשוני שיל היווצרה.
רק גוף אחד משוחרר משתי מיגבלות אלה. זהו הגוף היחיד המסוגל לחולל הפיכה במשטר טוטאליטארי: הצבא.
בצבא יש צמרת אנושית בעלת רמה - אחרת אין הצבא יכול לפעול. לצבא יש גאווה עצמית, רוח של יחידה - גם אלה תנאים להצלחתו. הצבא נהנה תמיד ממידה רבה של עצמאות. הצבא נושא נשק - ועל כן קשה מאוד להפחידו. לקציני הצבא חופש תנועה רב, והם שונאים תמיד את אנשי הבולשת, את עסקני המפלגה.
כזה המצב גם כאשר הצבא אינו יליד המהפכה. הקומוניסטים הרוסיים חששו מאז ומעולם בפני עלייתו של דיקטטור צבאי מקרב שורות הצבא האדום - סכנה הקרויה בז׳רגון שלהם בשם "בונאפארטיזם", על שמו של נאפוליאון, גנרל המהפכה הצרפתית שקם נגד אדוניו וחיסל את משטר המהפכה. חשש מוצדק זה גרם לחיסולו של כל מרשל סובייטי שהפך פופולארי מדי, כמו מיטאל טוחאצ׳בסקי וגריגורי ז׳וקוב.
במשטר הנאצי, שירש את הצבא מקודמו, היה חשש זה הרבה יותר חמור, והרבה יותר מוצדק. הצבא, שלא היה יליד המהפכה הנאצית, היה שותפו רק בלית-ברירה. ככל שנמשכה שותפות זו, כן נעשו היחסים בין בני-הזוג מתוחים יותר.
מפליא שהעולם החיצוני לא הרגיש בכך כל עוד עמד המשטר הנאצי על תילו. ייתכן כי עשרות מיליוני בני-אדם, וביניהם ששה מיליונים יהודים, היו ניצלים אילו האמינו מנהיגי המערב בקיום הבקע העמוק הזה ביסודות הרייך השלישי, ואילו ניגשו לנצלו. קאסטנר, בראנד וחבריהם חסרי-האונים בבודפשט הכבושה, ניצלו את הסכסוכים בין אנשי הצבא לבין קציני הס.ס., והצילו רבבות יהודים.