זונות אלמוניות הודיעו על כך טלפונית לגנרלים הנדהמים, ותיקי המשטרה אישרו את הכל.
קרוב לוודאי כי העלמה הכבודה היתה סוכנת הגסטאפו, שהרבה, כמו כל משטרה בעולם, להשתמש בזונות לצרכיו. אולי הוחדרה למשרדו של המרשל כמרגלת. יתכן כי גרינג ידע על כל הענין, הכנים את המרשל בכוונה לתוך מלכודת, מתוך חשבון שאחרי סילוקו של המרשל המאוהב, ירצה היטלר למנות תחתיו את גרינג למפקד הראשי של הכוחות המזויינים.
בזאת טעה. פון-בלומברג בן ה-60 סולק מתפקידו על-ידי היטלר, שנרגז על כי פותה לשמש כשושבין בחתונה. הוא פרש מתפקידו, סירב להתאבד, נשאר נאמן לאשתו עד הסוף, כאשר מת בבית-הסוהר של נירנברג, שט הוחזק כעד במשפט פושעי-המלחמה. היטלר לא מינה אחר תחתיו. הוא ביטל את תפקיד שר-הבטחון, נטל לעצמו את תפקיד המפקד הראשי של הכוחות המזויינים, נוסף על תפקידו כ"מצביא עליון". גרינג זכה, כפרס-תנחומים, בתואר מרשל.
כך חוסלה עוד עמדת-כוח אחת של הקצונה הגבוהה.
תורו של פון-פריטש, שגם הוא פיקפק בגלוי בתוכניות-המלחמה של היטלר, בא מיד לאחר מכן. הגסטאפו הכין תיק בו הואשם האציל המכובד בקיום יחסים הומוסכסואליים עם איש העולם התחתון. כאשר שמע על כך פון-פריטש, נתן לעמיתיו מילת-כבוד שהדבר בשקר יסודו. הוא הוזמן למשרדו של הפירר. שם נערך מחזה חסר-תקדים: בנוכחות היטלר, גרינג ופון-פריטש, הוכנס לחדר פושע מועד, בעל תיקים רבים של סחיטה, ונשבע כי נפגש עם פון-פריטש קבועות בסימטה אפלה, קיבל ממנו דמי-לא-יחרץ.
בו במקום דרש היטלר כי הגנרל הנדהם יתפטר. אך הלה, שעמד על הכחשתו, סירב. היטלר שלח אותו לחופשה בלתי-מוגבלת, שכמוה היתה כפיטורים. ועדת-חקירה צבאית, שהוקמה לאחר מכן, גילתה במהרה כי הסחטן שיקר, וכי נפגש עם קצין אחר, בעל שם דומה.