העיד קאסטנר, קצין כלכלי במטה הס.ס.-הקרבי דווקא - ובתפקיד זה השתדל להשתלט על רכוש יהודי הונגרי וגם לתפוס מניות של מפעלים הונגריים.
לגבי רוב רובו של הס.ס. הכללי אין וויכוח רב - הוא עסק בפשעים או בחינוך פושעים. היה זה מנגנון הטרור שהטיל את חתיתו על גרמניה, ולאחר מכן על אירופה כולה. הוא נתן למונח "גסטאפו" צליל שהעביר צמרמורת בשומעיו. אנשיו חונכו לראות עצמם בברגים קטנים במכונה גדולה. תפקידם היה לפעול מבלי לחשוב - והדבר נאמר להם בפירוש פעמים בלתי-ספורות. היטלר, האפס המונומנטאלי בעל הפנים הריקות החבויות מאחורי המשקפיים, האמין שאסור לעודד אנשים היוצאים מן הכלל, שיש לטפח דווקא אנשים קטנים וממוצעים, הממלאים חובתם בשקט. כזה היה גם אייכמן.
אנשי גולגלות-המתים *, רוצחי המיליונים, ידועים במעשי-הזוועה הסאדיסטיים שלהם, שדמיון האדם אינו יכול ואינו רוצה להשיגם. אולם אין להגיח כי כולם, או אף רובם, היו סאדיסטים במובן המקובל. הדבר המזעזע והמחריד ביותר במנגנון זה היה דווקא בזה שאף הוא היה מורכב בעיקרו מאנשים רגילים.
אנשים אלה התיחסו אל הרצח כאל כל תפקיד אחר. לא במקרה קיבלה מלאכה זו, באושוויץ, בסופו של דבר, צביון של פעולה תעשייתית מובהקת. המשמידים התחרו ביניהם בהשגת שיאים יומיים, כאילו היו מחסלי-שפנים באוסטרליה. ואין זה דמיון מקרי: גישתם היתה באמת מבוססת על ההנחה כי היהודים, ושאר קורבנותיהם, לא היו בני-אדם, אלא בעלי-חי מזיקים.
ההכרה שהם מבצעים תפקיד בזוי ובלתי-נעים מילאה אותם סיפוק עמוק. הם אמרו לעצמם: "כל אחד יכול למלא תפקיד נעים, כמו
* שנקראו כך בשל סמל שודדי-הים - גולגולת ושתי עצמות צלובות - שהיה חביב על אנשי הס.ס.