השתתפות במצעד-נצחון בשאנדאליזה. אבל רק הטובים ביותר, האידיאליסטים ביותר, מוכנים למלא תפקיד חיוני אך בזוי."
מכאן התופעה המחרידה, שזכתה כבר לטיפול ספרותי רב: איש הס.ס" בחוזרו הביתה אחרי יום-עבודה בו השמיד רבבת אנשים, יכול היה להתמסר לילדיו, לשחק עם כלבו ולשקוע בספר של שירים רומאנטיים. לגבי איש הם.ס. עצמו, לא היתה בכך כל סתירה. היתה זאת ההוכחה הסופית ליעילותו של החינוך הנאצי, ולכוח"ההרם של תורתהגזע, שהומצאו על-ידי אנשי-הרוח העדינים מסוגו של הוסטון סטיוארט צ׳מברליין.
באוקטובר 1942, שנה אחרי הפלישה לברית-המועצות, כינס היטלר בפוזנן את אלופי הס.ס. ונאם לפניהם על עתידה של גרמניה במזרח. נאום זה מגלה את כל העולם הנפשי של ארגון זה:
"עלינו להיות ישרים, הגונים, נאמנים וחבריים כלפי בעלי הדם * שלנו - ולא כלפי שום אדם אחר. לא איכפת לי במאומה מה קורה לרוסי, לצ׳כי. אנחנו ניקח את כל בעלי הדם הטוב, מן הסוג שלנו, המצויים באומות אלה. אם יהיה צורך בכך, נחטוף את ילדיהם ונגדל אותם כאן אצלנו. אך אם האומות עצמן חיות בשפע או גוועות מרעב
- זה מעניין אותי רק במידה שאנו זקוקים להן כלעבדים לתרבות שלנו. אהדת אין בזה כל עניין בעיני. אם רבבות נשים רוסיות מתמוטטות מעייפות בעת חפירת תעלה אנטי-טאנקית - זה מעניין אותי רק לגבי השאלה אם העבודה מסתיימת, לטובת גרמניה. אנו הגרמנים הננו העם היחיד בעולם שיש לו יחם הגון כלפי חיות. נתייחס בהגינות גם לחיות אנושיות אלה. אך לדאוג להן ולטפח בהן דרישות
- זה פשע נגד הדם שלנו.
* בז׳רגון הנאצי, דם פירושו גזע. האמונה הטפלה ששנזה תורת-
הגזע האמינה כי הדם הוא הנושא את המגולות הגזעיות. על כן, בדברם על דם, לא התכוונו הנאצים למליצה, אלא לדבר מוחשי, פשוטו כמשמעו.