"כפי שכבר אמרתי, עבודתנו תתחיל למחרת המלחמה. אם תבוא לפתע שביתת-נשק, אל יחשוב איש שמעתה יישן את שנת-הישרים. אני מתכונן לעורר את הם.ס. ולהחזיקו במצב ער, כך שנוכל לגשת מייד לקימומה של גרמניה.
"אם יהיה השלום סופי, נוכל לגשת לעבודה הגדולה של העתיד.
נהיה נחלנים. נחדיר את חוקי ארגון הס.ס. לנערים שלנו. צריך להיות מובן מאליו כי צמרת גזעית זו של העם הגרמני תעפוק בריבוי טבעי בצורה הנמרצת ביותר. עלינו להיות מסוגלים, תוך 20 עד 30 שנה, לספק לכל אירופה את המעמד השליט שלה. בכוח ההעזה והתנופה המהפכנית, נדחוף תוך 20 שנה את הגבול הלאומי שלנו מרחק של 500 קילומטרים מזרחה.
"ביקשתי היום מן הפירר להטיל אז על הם.ס. את התפקיד להחזיק בספר המזרחי ביותר שלנו, כגבול-מגן. דומני כי זו הזכות היחידה שלגביה אין לנו מתחרים. אני מאמין שאיש לא ישלול מאתנו זכות זו. נטיל את חוקינו על המזרח. נסתער מזרחה, ולאט-לאט נדחוף את גבול נחלתנו עד להרי אוראל. לאחר מכן לא נהיה רכרוכיים לעולם. כל אחד יידע: אם אצטרף ל0.ם" יתכן שאיהרג. הוא יחתום על חוזה שבכל שנה שניה לא ירקוד בברלין, ולא ישתתף בקארניבאל במינכן, אלא יעמוד על המשמר בספר המזרחי, בחורף קר כקרח. אז תהיה לנו עילית בריאה לעולם. אנחנו הגרמנים נשלוט באירופה, נכניס בה סדר וננהיג אותה. אז תהיה אירופה מסוגלת לעמוד במיבחן של קרבותההכרעה נגד אסיה, שיפרצו שוב בלי כל ספק. יהיה זה אסון גדול אם לא יחזיק העם הגרמני מעמד. יהיה זה סוף היופי, התרבות, הכוח היוצר עלי אדמות.
"מיבצר אירופה יהיה נתון במצור, והוא ינצח. ההכרעה תיפול כאן, במזרח. כאן יש להשמיד את האוייב הרוסי, את העם הזה המונה 200 מיליון. יש להשמידו בשדה-הקרב, ויש להביא לכך שכל אדם רוסי לחוד יאבד את דמו וימות."