זה מכבר לכתם על מצפון האנושות. בהפגנות האחרונות של הניאונאצים באמריקה השתתפו חיילי המארינם האמריקאיים - ומיפקדת המארינס אף הודיעה רשמית שאינה רואה סיבה לאיסור הדבר. במלחמת-העולם נודעו אנשי הקומאנדו הבריטיים בשל מנהגם להרוג שבויים - דבר שהכריח את הממשלה הבריטית לפרק את הקומאנדו באמצע המלחמה. יש להניח כי תופעות דומות קיימות בבריתהמועצות.
בכל מקום יש קשר הדוק בין יחידות מובחרות לבין מעשי-זוועה, התנשאות לאומית ושלילת הצלם האנושי של האויב. לאזרח הישראלי די לזכור את היחידה המובחרת שביצעה את פעולת-הזוועה של קיביה ואת פרשת כפר-קאסם, שלא לדבר על מעשיה של יחידה מובהרת מסויימת בדרום חצי-האי סיני, במיבצע קדש.
מה הקשר בין כל התופעות האלה ? דומה כי משטר המבקש ליצור יחידה מובהרת לפעולת-מחץ, נאלץ לנטוע בלב מתנדביה להט קנאי, המוצא את פורקנו בשינאה בוערת לאוייב. שינאה קנאית זו מכשירה את המתנדב - לדעת אסכולה זו - להתמסרות עליונה ולסיכון הייק בפעולות-התאבדות.
גורם נוסף הוא עצם התחושה של יחידת-עילית. ההרגשה כי "ראשונים תמיד אנחנו" יוצרת, בהכרח, בוז עמוק לכל שאר חלקי האנושות, בוז המוביל לזילזול בחיי אדם. אדם שנדמה לו כי הוא מוכן להקריב את חייו בכל רגע, בעוד ששאר האנשים בטוחים ושאננים, נוטה לראות את עצמו משוחרר ממושגי המוסר המקובלים. אפילו הפלמ"ח, שמפקדיו שקדו במיוחד לטפח בו ערכים אנושיים, לא היה נקי מתחושה זו - ולא מקרה הוא כי כמה מחניכיו הפכו, עם פירוק הפלמ"ח, למיליטאריסטים קיצוניים ולחסידים נלהבים של קו קיביה ושל משה דיין.
זו דרכה של יחידת-עילית רגילה. ביחידת-עילית נאצית היו כל התכונות הללו צריכות להגיע להחרפה חמורה שבעתיים, בגלל עצם