יוזף גבלס נאמן לו, מוכן להתאבד יחד עמו. דאגתם היחידה של שאר הנאצים העיקריים היתה איך להציל את עצמם. רובם ביקשו לעשות זאת באופן אישי, הכינו לעצמם מיסמכים מזוייפים והפקידו כספים בבנקים שווייציים, לקראת בריחה ברגע האחרון. ואילו שני הנאצים העיקריים אחרי היטלר, ניסו להציל את עצמם בדרך אחרת: על-ידי כריתת שלום נפרד בין גרמניה, בהנהגתם, לבין מעצמות המערב.
אחד משניים אלה היה גרינג, יורש-העצר הרשמי. ערב סגירת טבעת-הכיתור הסובייטית סביב ברלין, שלח להיטלר הודעה, בה ביקש לייפות את כוחו לנהל את עניני גרמניה, כלפי פנים וכלפי חוץ. היה זה כמעט אולטימטום, כי גרינג הוסיף, שאם היטלר לא יענה עד מועד מסויים, יגיח גרינג כי אין עוד ביכולת הפידר לענות, בגלל ניתוק הקשר, וכי התשובה היא חיובית. לא היה ספק מה כוונתו של גרינג: להכריז על עצמו כעל הדיקטטור של גרמניה, כדי לנהל משא-ומתן עם מעצמות-המערב.
היטלר נרעד. בו במקום פיטר את גרינג מכל תואריו ומשרותיו. יחידות של ס.ס. קיבלו הוראות לאסור את המרשל השמן. הם לקחוהו בשבי, התכוננו להורגו(כנראה על פי פקודה סודית של מארטין בורמן, עוזרו של הפירר, ששנא את כל הגנראלים בכלל, ואת גרינג בפרט). במשך ימים ארוכים הפעיל המרשל הערמומי את כל פקחותו כדי להיחלץ מידי כולאיו זוממי-הרצח. כאשר נלקח בשבי על-ידי סגן יהודי של צבא ארצות-הברית, חיבקו ונישקו בני פמלייתו איש את רעהו מרוב שמחה. הוא הרעיל את עצמו כעבוד 17 חודש, שעות מעטות לפני המועד שנקבע לתלייתו.
היינריך היטלר תיכנן את הצלתו ביתר קפדנות. חדשים אחדים לפני הסוף, כבר התגבש במוחו הרעיון להשתלט על גרמניה, לבוא במגע עם ממשלות המערב ולהציע להן הקמת קואליציה אמריקאיתבריטית-גרמנית כדי להמשיך במלחמה נגד ברית-המועצות. הרעיון היה מטורף - בזמנו. הוא הקדים את זמנו בעשר שנים.