המערב, באמצעות הרוזן ברנאדוט. היטלר נחרד עד מעמקי נפשו. אחרי בגידתו של גרינג, היתה זאת בגידה נוראה עוד יותר, כי הימלר נחשב עד לאותו רגע לנאמן שבין הנאמנים, כלב המסור לאדונו בגוף ובנפש. היטלר ציווה מיד לשחרר את חרייכםפירר-ס.ס. מכל משרותיו.
החלטה זו של הפירר המטורף לא הפריעה עוד להימלר. אחרי מות היטלר, הופיע היטלר לפתע במשרדי הממשלה החדשה, שקמה בפקודת היטלר, בהנהגת האדמיראל קארל דניץ, הצוללן שהפך מפקד הצי. דניץ, שקיווה גם הוא לכרות ברית עם המערב, נבהל למראה איש הם.ם. בו ראה מכשול מבעית, וגירש אותו.
האיש שהחזיק בידו את גורלם של מיליונים, גיסה עתה להציל את עצמו בעזרת תחפושת. הוא גילח את שפמו, הסתיר את עינו השמאלית בפס שחור ולבש חולצה של טוראי צבאי. אולם כשנפל בשבי הבריטים, נשבר כבר החקירה השטחית הראשונה והודה בזהותו. נערך חיפוש על גופו והוא הוכרח ללבוש מדים בריטיים, מחשש פן הסתיר רעל בבגדיו. כאשר הופיע קצין אחר וביקש מרופא לחפש בפיו, נשך היטלר בקבוקון של רעל, שהיה חבוי כל העת בחור בחיכו. כעבור 12 דקות מת האפס המנופח - ועמו החזון המטורף של הרייך השלישי.