הוא המריד את המסכן הזה בכל כוחו. היה זה היהודי שהרים את תאוות-הבצע של המעמדות הרכושניים לדרגה הגבוהה ביותר. היה זה הוא שטיפח את הרעיון, שיש להשתמש בעולם העסקים ללא היסום, בכל השיטות הפסולות. על-ידי ההתחרות שלו הכריח גם את אנשיהעסקים הלא-יהודיים ללכת בעקבותיו. היה זה הוא שהנהיג את קשיחות-הלב בניצולן חסר-הרחמנות של שיטות אלה, עד כי המימרה ,העסק דורך על גופות׳ הפכה מושכל ראשון.
"ואילו משמאל, היה הוא הדמגוג הפשוט. שני טכסיסים עזרו לו להרחיק את האינטליגנציה הלאומית מהנהגת הפועלים. ראשית, ההשקפה הבינלאומית כשלעצמה. הוא ידע, שאם יצליח להחדיר את ההשקפה הבינלאומית להכרת הפועלים, הרי תתרחק האינטליגנציה הלאומית מן התנועה בשאט-נפש. כי היא לא יכלה לקבל השקפה זו ...והיה גם טכסיס שני: התיאוריה המארכסיסטית כשלעצמה. כאשר הכריזו היהודים כי הרכוש כשלעצמו הוא שוד, כאשר התרחקו מן האמת המובנת-מאליה כי רק אוצרות-הטבע צריכים ויכולים להיות רכוש הכלל, אך שכל מה שהאדם מרוויח ויוצר בדרך הגונה הוא קניינו הפרטי - מאותו רגע נאלצה האינטליגנציה הלאומית לנטוש את התנועה. כי היה ברור לה שעקרון זה מוכרח להוביל להתמוטטות מוחלטת של התרבות האנושית.
"כך הצליח היהודי לכרות תהום בין התנועה החדשה לבין כל היסודות הלאומיים. על-ידי הניצול המזהיר של העתונות, הצליח, נוסף על כך, להשפיע על ההמונים במידה כזאת, ששגיאות השמאל נראו בעיני הימין כשגיאות הפועלים הגרמניים, ואילו הפועלים הגרמניים השתכנעו כי שגיאות הימין אינן אלא שגיאות הבורגנותכביכול. לא אלה ולא אלה תפסו כי השגיאות של שני הצדדים לא היו אלא התוצאות המחושבות של תעמולה זרה ושטנית. רק עתה אנו מתחילים להבין את הבדיחה המיפלצתית של ההיסטוריה העולמית, את האירוניה הטמונה בכך שיהודי-הבורסה יכלו להפוך מנהיגי תנועת