משפט אייכמן, אילו נערך בצורה שתיראה לעולם ולגרמנים כאובייקטיבית, יכול היה לתת דחיפה גדולה לתהליך זה של התמודדות עם העבר הנאצי. מכאן שדויד בן-גוריון, בהחליטו שהמשפט יהיה - ישראלי, !על-כן חשוד בעיני זרים, קיבל על עצמו אחריות רבה.
כיום, בשנת 1961, נראה כי גרמניה נמצאת לפחות בראשית דרך ההבראה. אבל 1961 היא שנת שפע, שנת שלום יחסי, שנה של שלווה זעיר-בורגנית ומשכורות שמנות. היא דומה לשנת 1928, כאשר גרמניה היתה שקטה ומרוצה, וכאשר תועמלן מצחיק בשם אדולף היטלר נחשב לקוריוז חסר-חשיבות.
מה יקרה אם שנת 1962 או 1965 תהיה שנת משבר, מצוקה כלכלית והיסטריה מלחמתית?
"חי הנוער! חי הנוער!
כאביב יפרח בטוהר!
לעולם ישאף לזוהר,
לפאשיזם הגואל!"
(ההמנון הפאשיסטי האיטלקי)
אשה זקנה, שנשדדה פעם על-ידי פורץ, אשר הסתתר מתחת למיטתה, שוב לא תשכב לישון מבלי להסתכל תחילה מתחת למיטה. נדמה לה כי פורץ נוסף מוכרח לבחור גם הוא במחבוא זה. לעולם לא יעלה על דעתה כי הגנב הבא עלול להתחבא דווקא בארון, או מאחורי הדלת.