ואיזה דגל יניף ? מראש, לא תיתכן שום תשובה על כך, זולת אחת: קרוב לוודאי, כי למראית עין לא יהיה לו שום דמיון להיטלר הראשון.
לכן אין ללכת שולל אחרי דפוסים חיצוניים. רק היודע להבדיל בין המעטה החיצוני החד-פעמי של הנאציזם הגרמני, לבין המהות הפנימית האמיתית שלו, יהיה מסוגל להבחין בעוד מועד בהיטלר החדש, כאשר יופיע במעטה חיצוני שונה. אכן, דרוש ראדאר מסוג חדש, מעין מכשיר מכ"ם - מגלה כוונות-ומהות.
תנועה מהפכנית אמיתית, כמו הקומוניזם, למשל, אינה יכולה להופיע אלא בלבוש אחד. אפשר להכיר את הקומוניזם בכל מקום, כי הוא דומה לכל קומוניזם אחר, באמונותיו היסודיות, בשיטותיו ואף בסיגנונו. קיים הבדל בגוונים בין קומוניסט סובייטי לבין קומוניסט סיני או יוגוסלבי, הבדל הנובע משוני הרקע הלאומי, המשפיע בהכרח גם על הדוגלים ברעיון בינלאומי. לעתים קרובות אף מנסים קומוניסטים להסתיר את סימני-ההיכר הבולטים שלהם, לצורך הקמת אירגוני* הסוואה. אולם אפילו שיטה זו היא אחידה, וקל להכירה.
מכאן שאם יקום מחר לנין חדש בספרד, טיטו חדש בפאראגואי, או מאו חדש בתאילאנד, לא יהיה כל ספק לגבי זהותו.
אולם הנאציזם אינו תנועה מהפכנית מסוג זה. אין הוא קשור באידיאולוגיה מסויימת. להיפך, אחד מסימני-ההיכר העיקריים שלו הוא כי הוא בז בעומק נפשו לכל אידיאולוגיה, ולא רואה בה אלא מכשיר תעמולתי - מכשיר הנבחן אך ורק על פי יעילותו. לרוב מנסים ההיטלרים הגדולים והקטנים להתעטף באיצטלה של "אנשימעשה", הבזים ל"פטפוטים אידיאולוגיים", השוברים "כבלים רעיוניים". הדבר מאפשר להם לא רק להופיע בעיני ההמון כחברה׳מנים המסוגלים "להוציא את המדינה מהבוץ"! הוא מחפה גם על אי-יכולתם הרעיונית, מאפשר להם כושר-תימרון קיצוני ומחניף לשכבות היותר-מטומטמות.
מכאן שאין לחפש את סימן-ההיכר של הנאציזם במיסגרת רעיונית מסויימת. הנאציזם הגרמני דגל בתורת-הגזע, כפי שגובשה בגרמניה