מעין מבוא
ספר זה נולד בנסיבות מוזרות במקצת.
לפני כמה שנים התקשרה עמי עתונאית אמריקאית, שחזרה זה עתה מסיור בארצות־ערב.
אותה עתונאית הגיעה למרחב כשבראשה דיעות פרו־ישראליות מובהקות• דיעות אלה נתערערו לחלוטין כאשר נתקלה במציאות של מחנות־ הפליטים ושמעה מפי הצעירים הפלסטיניים טענות, שבאו לה באפתעה גמורה.
לשווא ניסתה ליישב בלבה את דברי הישראלים והערבים, שכל אחד מהם טען בי בפיו האמת הלבדית והמוחלטת. עד שמישהו — איני זוכר אם היה זה ישראלי או ערבי — יעץ לה לשוחח איתי.
בשיחה עם אותה עתונאית הסברתי לה, בקיצור, את השקפתי: ששני הצדדים בסיכסוך הישראלי—ערבי צודקים במידה רבה. הוספתי כי ידידים רבים, הרוחשים אהדה לישראל ולערבים כאחד, יכולים לשרת את השלום אם יעזרו לשני הצדדים להבין איש את דעהו.
שכחתי לגמרי את אותה שיחה, שהיתה אחת ממאות שיחות עם עתונאים זרים, כשהופתעתי לקבל מכתב מהוצאת ״מקמילאן" בניו־יורק, הנמנית על שלוש ההוצאות החשובות ביותר בארצות־הברית. אחד מעורכי ההוצאה כתב לי כי שמע במיקרה על דיעותי מפי אותה עתונאית, כי התרשם מן התרומה שהן יכולות להביא לשלום העולם, וכי ההוצאה מזמינה אותי להביע דיעות אלה בספר המיועד לקהל האמריקאי.
הסכמתי להצעה, מבלי להתחייב לכל תאריך. באותם הימים כבר הייתי חבר־כנסת. תפקידי הפרלמנטרי, בנוסף על עבודתי כעורך ״העולם הזה״ וכיושב־ראש הכוח החדש, לא הותיר לי יום אהד פנוי בחודש. לא האמנתי שאכתוב את הספר המוזמן בשנים הקרובות.
אך גישתי זו השתנתה בליל במלחמת ששת־הימים. ההוצאה האמריקאית