ערב מלחמת ששת הימים שידר ״קול ישראל״ נאום זה מחדש, לרגל יום השנה של מות רוטנברג, ויום הולדתו ה־52 של דיין.
★ ★ ★
הפילוסופיה של דיין היא זו של אדם שנולד במלחמה, שחי כל חייו במלחמה, שהמלחמה היתה תמיד מרכז מחשבותיו.
כל ההיסטוריה האישית של דיין קשורה במלחמה הציונית־ערבית. כאשר נולד בשנת 1915, במלחמת העולם הראשונה — להורים שבאו שניהם מאוקראינה, שהכירו זה את זו בקבוצת דגניה א׳ והתחתנו בניגוד להחלטת המשק — שררה באזור מתיחות רבה בין יהודים וערבים. בנם של שמואל ודבורה קיטאיגרודסקי, ששינו את שמם לדיין, נקרא משה על שם משה ברסקי, חבר הקבוצה שנרצח בידי ערבים בשובו ברכיבה ממנחמיה, משם הביא רפואה לאביו החולה. הנער, שעבר עם הוריו למושב נהלל כשהיה בן חמש, למד משחר נעוריו לראות את הבעיה הערבית ״בעד כוונת הרובה״ בראי של קטטות על אדמות, מאורעות וסיכסוכים על עבודה עברית.
לפי ההיסטוריה הרשמית שלו, היה שומר בגיל 14. בגיל 18 נקרא להדריך את בני כפר יהושע הסמוך, בעת התקפה ערבית. בראשית מאורעות 1936, בהיותו בן 21, ניהל קורם של נוטרים. שנתיים לפגי כן התחתן.
היו אלה חוויות רגילות של נער בנהלל. כשהייתי שם, בשנת 1933 (כשדיין היה בן 18), היתה נהלל מורכבת ממעגל של בתים לבנים קטנים, בהם גרו 75 המשפחות, לאורך דרך עפר שהיתה נעלמת בחורף מתחת לבוץ שהגיע עד מחצית הדרך לברכים. במרכּז המעגל היו מוסדות הציבור, ה־ צרכניה ובית־העם, שבו היתה ״הבימה״ מציגה אחת בשנה. רשת התחבורה היתה מורכבת מאוטובוס ישן, שעבר פעם ביום דרך הכפרים הערביים העויינים לחיפה ושנהגו, יוצא־רוסיה מוותיקי המושב, שר אריות לאורך כל הדרך. שני בניו נהרגו אחר כך במלחמה.
אנו, ילדי בית־הספר, למדנו שעות אחדות ביום ובילינו את שאר זמננו בעבודה בשדות ובגינת הירק, בעזרנו לחקלאים שהזדקנו בטרם עת בעבודתם המפרכת והבלתי־פוסקת. בערב, סביב מנורות הנפט, היינו לוגמים לפעמים יין מתוצרת־בית ותמיד תה רוסי עם לימון, והזקנים היו מספרים על הימים הקשים, כאשר היתה נהלל מוקפת ביצות קדחת, שהיה צורך ליבשן בעזרת עצי אקליפטוס.
הם גם סיפרו על הסיכסוכים עם הערבים, שבהם בילה צעיר כמו משה