מן הצד האחר היה דיין כוח בולם בשתי החזיתות האחרות. כאשר כותרה העיר העתיקה של ירושלים, הוא התנגד להתקפת מצח עליה. לפי דרישת שני שרים אחרים, ונגד דעת דיין, נערכה ההתקפה, וכך נכבשה ירושלים כולה לפני שהפסקת־האש נכנסה לתוקפה.
בחזית הסורית עיכב דיין את ההתקפה במשך 48 שעות, נגד רצון הממשלה והמפקד המקומי. דיין רצה לרכז כוח הרבה יותר גדול למיבצע זה, הקשה ביותר של המלחמה. הדבר איפשר את הבאתם של יחידות נוספות מן החזית הירדנית והמצרית לסורית. שום איש, שראה מחזה זה, לא ישכח אותו: המירוץ המטורף של יחידות, במוניות ובמשאיות שהופקעו מכל הבא ליד בגדה המערבית, באי־סדר גמור, בתחרות עם הזמן, ובסוף המירוץ ההיערכות המסודרת, לפתע, בלי־מאמץ. זה היה צה״ל בשיאו. אולם אם יושבת ברגע זה ממשלה של אנשי אל־בעת בדמשק, היא יכולה להודות על כך לדיין. לולא התערבות דיין, ודאי היתה דמשק נכבשת לפני כּניסת הפסקת האש לתוקפה. כיום יש המאשימים את דיין דווקא במחדלים הנראים — לאחר מעשה — כבלתי מובנים. מדוע לא נכבשה כל הגדה המזרחית של תעלת סואץ, עד הקצה הצפוני? מדוע לא תפס צה״ל את הגדה המערבית של התעלה, כשלא עמד מולו צבא יעיל ? מדוע לא נתפסה הגדה המזרחית של הירדן ? מדוע לא נכבש הר הדרוזים ? כל אלה שאלות, שדווקא איש כדיין מתקשה לענות עליהן, וברגעים של גילוי־לב הוא אף מודה בכך.
על עצם ההחלטה לפתוח במלחמה לא היתה לדיין השפעה רבה, וגם לא היתה דרושה השפעה כזאת. צירופו לממשלה כבר היה חלק מן ההחלטה שנתגבשה לשים קץ למשבר על־ידי פתיחה במלחמה, החלטה שכל הארץ הסכימה עמה, ושהיתה כבר בלתי נמנעת באותו מועד. אך נוכחותו בוודאי הקשיחה את ההחלטה ופיזרה את הספקות האחרונים.
★ ★ ★
לאן מועדות פניו של דיין ?
משרד הבטחון הוא עמדת מפתח במדיניות הישראלית, ריכוז עצום של כוח. אולם שר הבטחון אינו בהכרח יורש העצר. אם יגיע דיין למטרתו הברורה, כס ראש הממשלה — דבר זה תלוי במידה רבה בהתפתחות המאורעות ובמצבי־הרוח המשתנים של המדינה. סקר של דעת קהל, מיד אחרי המלחמה, הראה תוצאה בעלת משמעות: בעוד שלמעלה מ־80% של