במרוצת הדורות היו היהודים עדה דתית. על כן החליטו בתי־המשפט בישראל, כי אדם חדל מלהיות יהודי אם הוא עובר לדת אחרת — החלטה המבהירה כי ההשתייכות ליהדות היא, ביסודו של דבר, עניין דתי.
אם כן, כך טוענים, איך אפשר להפריד בין בית־הכנסת והמדינה? אם ישראל קיימת למען יהדות העולם, אם מטרתה העיקרית היא לקבץ את היהודים האלה המאוגדים בקהילה דתית — איך אפשר להפריד בין רעיון האומה היהודית ובין הדת היהודית? אכן, אותנו, הלוחמים בישראל למען הפרדת הדת מן המדינה, מאשימים תמיד בכך שאנו מנסים להפריד בין ישראל ויהודי העולם, ושקבלת השקפתנו היתה הופכת את ישראל לסתם מדינה לבנטינית נוספת. משום כך אין אף אחת מן המפלגות הציוניות הגדולות והוותיקות דוגלת בהפרדה כזאת. כולן כאחת מכריזות כי במיקרה המיוחד של היהודים המדינה והדת, האומה והדת, אחת הן.
משום כך יש למיעוט הדתי בישראל כוח פוליטי שאינו עומד בשום יחס לכוחו המספרי. בבחירות לכנסת השישית זכו כל המפלגות הדתיות ב־14%, שהעניקו להן 17 מ־120 המושבים בכנסת. אך בחוק הישראלי אין נשואין אזרחיים ואין גירושין אזרחיים; כל ענייני האישות מסורים לשלטונם הלבדי של הרבנים (וכוֹהני־הדת של שאר הדתות, לגבי העדות שלהן). יהודי אינו יכול לשאת אשה נוצרית או מוסלמית, ואדם בשם כהן אינו יכול לשאת גרושה.
(אדם הנושא את השם כהן, או שם דומה, נחשב לבן משפחת הכהנים, אשר לפי ההלכה היהודית מותר לו לשאת בתולה בלבד, מפני שבאחד הימים, עם בוא המשיח, הוא עשוי להיקרא שוב למלא את תפקידו בבית־ המקדש. אין אדם יכול לוותר על זכות זו — פעם כהן, תמיד כהן).
אחד משופטי בית־המשפט העליון, אדם מפוכח מאוד בשם חיים כהן, נאלץ היה לנסוע לארצות־הברית כדי לשאת גרושה לאשה, ותוקפם של נשואין אלה מפוקפקים למדי לפי החוק אשר הוא עצמו חייב לשפוט על פיו.
אין בישראל תחבורה של אוטובוסים או רכבות משקיעת השמש ביום השישי בשבוע ועד ליציאת שלושה כוכבים במוצאי־שבת. (אך כל אדם יכול לנסוע במכונית פרטית או בשרות־המוניות המאורגן להפליא, לאורך הקווים המדוייקים של האוטובוסים.) החוק אוסר גידול חזירים בכל חלקי המדינה, מלבד אותם אזורים מצומצמים שבהם מהווים הערבים הנוצרים מיעוט מקומי. (אך כל אדם יכול בנקל לקנות בשר־חזיר בכל מקום בישראל, ובדוכני־הסטייקים ברחוב דיזנגוף בתל־אביב אפשר לקבל, בתנאי מחתרת,