חותמן של תרבויות־אדם זרות להם. האגדות המרחפות על הארץ — בלשון לא להם עוצבו וסופרו, ושירי האלים והגיבורים והפולחנים — בלשון לא להם הושרו. כל אוצר השמות הקדומים הללו, כל אותן הדמויות הקדומות, כל התמונות מימי קדם על מקומותיהן — כל אלה זרים הם להם וללשונם.
״אוצר הסמלים העצום והחי, אשר מסביבם רוקמת הנפש את חוויותיה ואת חלומותיה, ואשר מהם יונקים ובהם נאחזים כל החזון העולה באומה, וכל מאמצי כוח בשעת משבר — את כל האונים העצומים האלה, המפעמים באומות עתיקות בקומן לתחייה חדשה ומאצילים עליהן הוד וכוח לא ישוער — את כל אלה הן חסרות.
״ואנחנו, לעומתם, עם היותנו אומה חדשה הקמה ונולדת בארץ־הגירה, זהים אנחנו עם עם־תרבות עתיק וגאה, בן עולם־התרבות האנושי הראשון; זהים אנחנו עם העברים הקדמונים אשר בארצם ובלשונם גדלנו, ואשר יורשיהם החוקיים והשלמים היחידים אנחנו.
״ועל כל כוח חרות הנפש והמעשה הכרוכים בהוויה של אומה חדשה, צפון בנו כוח הנפש הלוהט והקנאי ורב־המסורת אשר בתחייה לאומית, סוד חידוש עלומיה של אומה. כי כוחה של התחייה הלאומית העברית נותן לפנינו ארץ גדולה ורחבת־ידיים, הטבועה בחותמת העברים. ותור זהב של מלכים הרודים בייבשת ובגלי־הים, ולהט של מלחמות חרות וגבורה, ודמויות של אנשי נפש ויצרים בטובם וברעתם, ודוגמאות של הפיכות ומהפכות, ועולם גדול של אגדות ואלים, אשר חרף הסלף היהודי אשר סילפום באוזנינו מורים בבלי דעת, וחרף מיעוט הדמות אשר שיוותה להם היהדות לפנינו, חיים הם בנפשנו פנימה ומדובבות אותה.
״רק נשליך את האפר היהודי מעל עינינו, רק נבקיע את הערפל היהודי המאפיל, ועולם העברים הגדול והשלם של ימי הקדם יתן בנו ובנפשנו את מלוא כוחו.״
מי הם היהודים הללו, שאת אפרם יש להשליך מעל עיני העברים י על כך לא היה, למעשה, שום ויכוה בין כל האסכולות העבריות. כולנו הסכמנו לתפיסה ההיסטורית, אותה מצאנו מן המוכן. תפיסה זו התבססה, מצד אחד, על ביקורת־המיקרא האירופית של יוליוס ולהאוזן הגרמני וחבריו, ועל התמונה ההיסטורית של אוסוואלד שפנגלר, מחבר ״שקיעת המערב״.
ולהאוזן וחסידיו לימדו כי גלות בבל חוללה מהפכה בהיסטוריה הישראלית. עד אוהו משבר, לא היו הישראלים שונים משאר העמים ששכנו