הקימו מתוככם הנהגה חדשה, שתנהיג את המאבק.
מבחינת התגובה הציבורית היתה לחוברת הראשונה של ״במאבק" השפעה מדהימה ממש. איני סבור שמאז הופיעה בארץ חוברת בודדה, שעוררה תגובה כה רבה, כמעט כולה נזעמת. אותם חוגים שהיו מוכנים להתיחס בביקורת טובת־לב אל מאמציו של רטוש, הגיבו על דברינו בחימה שפוכה, מפני שראו בם איום על גישתם הפוליטית ועל שלטונם ביישוב כאחד. תוך כמה ימים פירסמה העתונות העברית הקטנה של הימים ההם למעלה ממאה מאמרי התקפה על קבוצתנו הקטנה.
הצלחה זו עודדה אותנו, כמובן, וראינו בה הוכחה לכך שעלינו על דרך מדינית אמיתית. הרעיון שהשמענו בדבר קיום אומה עברית חדשה השייכת למרחב ושתנהיג את המרחב במלחמת שיחרורו, תוך שילוב הלאומיות העברית והערבית, מצא אהדה בחוגים רחבים של הדור הצעיר. הצטרפו אליו צעירים התופסים כיום עמדות־מפתח בחיי המדינה.
אלא שאופטימיותנו היתה מופרכת. נמצאנו במירוץ נואש נגד הזמן. העניינים בארץ התקרבו לקראת משבר — ומשבר זה מוכרח היה להוביל למלחמה ולפתיחת תהום נוראה בין עברי לערבי.
בהתקרב סתיו 1947 כבר היתה עובדה זו ברורה גם לנו. החלטנו לגנוז זמנית את כל שאר הבעיות, להתרכז בעיקר. ניסחתי את דעותינו הפוליטיות בחיבור תמציתי וקיצוני. התוצאה היתה חוברת בת 34 עמודים, בשם ״מלחמה או שלום במרחב השמי״.
אין טעם לצטט כאן את דבריה של חוברת זו. הרעיונות, שהיו אז כה נועזים ומהפכניים, ידועים היום למדי. אסתפק בהעתקת שמות הפרקים, ממדברים בעד עצמם: ״המהפכה השמית; הכשלון הציוני — אסיאתים עבריים — אחידות המרחב השמי — תנועה הלאומית הערבית — אימפריאליזם עברי ? — מלאומיות ערבית ללאומיות שמית — המהפכה הנפשית — המהפכה הסוציאלית — המהפכה המדינית — שלבי הגשמה — האיחוד השמי — אסיה רבתי. המהפכה הארצישראלית: עברים וערבים — אומה ארצישראלית — הבעייה החברתית — שלבי הגשמה — חינוך ארץ־ישראלי — המבוי הסתום של החלוקה.״
בפרק האחרון נאמר:
״אפילו תצליח מנהיגות ציונית זו לנצל קוניונקטורה מדינית חולפת ולהקים מדינת חלוקה בניגוד לחוקים הגיאוגראפיים־פוליטיים, האם תיפתר על־ידי כך שאלה כלשהי ? בוודאי שלא. מדינה עברית כזאת לא תו-