בל להקים משק שיפרנס מיליונים, כשהיא מנותקת מן השווקים הגדולים של המרחב השמי. היא לא תוכל לקיים לאורך ימים עוצמה צבאית שתהיה מסוגלת להגן על גבולותיה המשונים. היא לא תוכל להשתחרר מן הכבלים הנסתרים של שיעבוד אימפריאליסטי... קיצורו של דבר: החלוקה לא תפתור שום בעייה עיקרית. הבעיות רק תלבשנה צורה חצונית אחרת.״
אחרי 21 שנה, איני מוצא לנחוץ לתקן אף לא מילה אחת בתחזית זו.
★ ★ ★
לקחנו מדריך ישן של העתונות העולמית, תירגמנו את עיקרי החוברת לאנגלית, ושלחנו אותם לכתובותיהם של כמאה עתונים וכתבי־עת מקאהיר ועד טהראן. לא ידענו כי היו אלה הימים האחרונים בהם אפשר היה לשלוח דואר מתל־אביב לכתובות אלה.
ב־19 בנובמבר הודיעה סוכנות הידיעות הערבית כי ״המנהיג הפוליטי של תנועה חדשה, המכונה ארץ־ישראל הצעירה, פירסם חוברת בת 35 עמודים, הכוללת תוכנית ציונית לתנועה עברית־ערבית חדשה לשיחרור ולפיתוח החלק השמי של המזרח התיכון. חוברת זו טוענת שארץ־ישראל, עבר־הירדן, סוריה, הלבנון ועיראק מהוות יחידה גיאוגראפית, ושהדרך היחידה לפתח אותה היא מאמץ משותף של כל העמים השמיים, ערבים ועברים.
״התנועה הלאומית, שהחלה בימי איבראהים פחה ועד פייסל, מלך עיראק המנוח, שאפה תמיד לאיחוד המרחב השמי הזה, שלדברי החוברת בותר על־ידי מעצמות אימפריאליסטיות. הדור העברי החדש בארץ־ישראל, טוענת החוברת, הוא גזע אסיאתי ויעזור ליצור את האחדות השמית... שתוביל במרוצת הזמן ליצירת פדראציה שמית גדולה, שתכלול את אפריקה הצפונית, מצריים וחצי־האי ערב.״
כעבור יומיים הופיעה אותה ידיעה על הפצת כרוזים ערביים של ארץ־ ישראל הצעירה ביפו. עד היום אין לי מושג מי עשה זאת, ואם היו היוזמים ערבים צעירים, מאותם שהחלפנו עימם דעות באותם שבועות קדחתניים.
המירוץ היה אבוד. ב־29 בנובמבר נסעתי לחיפה, כדי לבקש מסטודנט בטכניון ציור־שער לגליון מיוחד של ״במאבק.״ החלטנו להקדישו לבעיית החלוקה. בלילה, בשכבי במיטת בית־מלון, שמעתי המולה. זה עתה הודיע הרדיו על קבלת החלטת החלוקה באו״ם.