נית, מדינית וכלכלית עם ישראל.
הגבול הפנימי בין שתי המדינות בארץ־ישראל יתבסס על קו־הגבול מלפני ה־5 ביוני 1967. ניתן יהיה לעשות שינויים בגבול בהסכמה הדדית בין שתי המדינות.
ירושלים המאוחדת תהיה בירת ארץ־ישראל, נוסף על היותה בירת ישראל ובירת המדינה הפלסטינית הערבית.
התקשרות שתי מדינות ארץ־ישראל לא תסתור את הזיקה המיוחדת של ישראל לעולם היהודי, ואת הזיקה המיוחדת של פלסטין לעולם הערבי.
תושבי עבר־הירדן יוזמנו להצטרף לאיחוד הארצישראלי, אם על־ידי הצטרפות עבר־הירדן למדינת פלסטין, אם על־ידי הצטרפות עבר־הירדן כמדינה שלישית לאיחוד הארץ־ישראלי.
כל אחת ממדינות ארץ־ישראל תהיה ריבונית לגמרי בכל עניין שלא נכלל בפירוש באמנת האיחוד הארצישראלי.
אמנת־האיחוד תכלול את העקרונות הבאים:
(א) הסדר מדיני: אף אחת מן המדינות לא תצטרף לברית מדינית המכוונת נגד רעותה. כל ברית של כל אחת מן המדינות עם גורם זר תהיה טעונה הסכמה הדדית מראש.
(ב) הסדר כלכלי: לא תהיינה שום מחיצות כלכליות, בתוך ארץ־ישראל, אלא בהסכמה הדדית.
(ג) הסדר בטחוני: לא תותר כניסת צבא זר לתחומי ארץ־ישראל, ותיווצרנה ערובות צבאיות ממשיות למניעת איום צבאי על ארץ־ישראל, על המדינה הפלסטינית או על מדינת־ישראל. ערובות אלו יכללו, לפי הצורך, פירוז שטחים ו/או קיום בסיסים צבאיים של כל אחת משתי המדינות על אדמת רעותה, ו/או הקמת צבא של האיחוד, כפי שייקבע באמנת־האיחוד.