ריבונית היא נקודת המוצא לכל פתרון, בדיוק כמו הזכויות והשאיפות של האומה הפלסטינית ושל כל אומה ערבית אחרת.
האחוד השמי לא רק ייצור מיסגרת להשלמה הדתית; יש לו יתרונות רבים אחרים.
* ראשית, הוא ישים קץ לפחדים ולחשדות ההדדיים, שהם הרעה המסוכנת ביותר במצב הנוכחי. בהבטיחו הגנה משותפת ובתאמו את העניינים הצבאיים של כל המדינות החברות בו, יאפשר האחוד פירוק חימוש כללי הדרגתי, ופירוז גרעיני תוך פיקוח הדדי יעיל. בבטלו את הסודיות הצבאית, הוא יבטיח את הכל בפני התקפת־פתע וריכוז פתע של צבאות, כמו הריכוז המצרי שגרם למלחמת ששת־הימים, והריכוז הדמיוני הישראלי שהביא לכך.
* האחוד יביא לריכוז ולשילוב העוצמה המדינית. בהצטרפה לאחוד, תשתלב ישראל סוף־סוף במגמה השלטת בעולם האפרו־אסיאתי ותתמוך במאבקי השיחרור הערביים שלא הגיעו עדיין לנצחונם. השפעת ישראל בעולם תעמוד לרשות ההנהגה המרחבית ותעניק לה כוח מחץ שהיה חסר גב בימי הזוהר של עבד־אל־נאצר כאחד ממנהיגי ״העולם השלישי״.
* בשטח הכלכלי עצומים יתרונות האחוד. בשביל ישראל פירושו סיום החרם הערבי והשתלבות כלכלתה בכלכלת המרחב. בשביל הערבים פירושו יצירת אפשרות לתיכנון מרחבי ממשי, יצירת שוק מרחבי משותף שירתום את העושר האדיר של הנפט הערבי למרכבת הקדמה והתיעוש של עמי ערב, ובמיוחד מצרים.
* מרחב מאוחד, משוחרר מפחד ומניצול זר, יוכל להתחיל סוף־סוף במיצעד המהיר אל המודרניזציה של המרחב כולו, עד שיחזור אל המקום שהיה שמור לו בימי קדם ובתקופת הזוהר של האיסלם.
* הדבר יביא לשבירת מעגל הקסמים, שמרר את חייהם של רבים מדי במשך תקופה ארוכה מדי. הוא יפתח מעגל חדש של הפראה הדדית — התחרות של שלום לטובת הכלל, במקום ההתחרות הצבאית העלולה להסתיים בשואה כללית.
★ ★ ★
כל זה נשמע אופטימי מאוד.
אני אופטימי מטבעי. אני מאמין כי אין בהיסטוריה דבר קבוע ומוחלט מראש. ההיסטוריה נעשית בידי אדם; היא מורכבת ממעשיו, מרגשותיו, משאיפותיו.