זאת תהיה טרגדיה לא רק לערבים, ולעולם כולו, אלא גם לישראל עצמה. ״ישראל פרוסית״ תסתור את החזון הציוני המקורי, את כל הטוב והחיובי במסורת העיברית. תהיה זאת תחיית אשור העתיקה, במקום תחיית ישראל העתיקה.
★ ★ ★
אחד הסיפורים היפים ביותר בתנ״ך מספר לנו (בספר מלכים א', 3, 13—5) איך העמיד אלוהים את שלמה המלך במיבחן: ״בגבעון נראה יהוה אל שלמה בחלום הלילה, ויאמר אלוהים: שאל, מה אתן לך? ויאמר שלמה: ...ונתת לעבדך לב שומע, לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע... וייטב הדבר בעיני אדוני, כי שאל שלמה את הדבר הזה. ויאמר אלוהים אליו: יען אשר שאלת את הדבר הזה, ולא שאלת לך ימים רבים, ולא שאלת לך עושר, ולא שאלת נפש אוייביך, ושאלת לך הבין לשמוע משפט. הנה עשיתי כדברך, הנה נתתי לך לב חכם ונבון, אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך. וגם אשר לא שאלת נתתי לך, גם עושר גם כבוד, אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך.״ ההיסטוריון ארנולד טוינבי רואה בסיפור זה משל לדברי ימי עם-הסגולה. ״בכוח סגולותיהם הרוחניות עלו הישראלים על הכוח הצבאי של הפלישתים ועל הכושר הימי של הצידונים. הם לא ביקשו את הדברים שביקשו הגויים, אלא את מלכות אלוהים, וכל שאר הדברים נוספו להם. הס הביסו את הפלישתים וירשו את עושה הצידונים והם ממשיכים לחיות עד עצם היום הזה.״
יהיה זה צחוק הגורל אם תנטוש ישראל כיום מסורת עברית זו, אם תעדיף את ירושת הפלישתים והצלבנים, את תספח את השטחים המוחזקים ותתנחל בהם, תחת להשתמש בהם כדי להשיג את השלום שיפתח תקופה חדשה, בה תהיה ישראל משולבת במרחב ומשתפת פעולה עם שכניה, כפי שעשתה בימי שלמה, המלך המזוהה במסורת כמחבר ספר קהלת, שאמר ״עת להרוג ועת לרפוא.״
אני מקווה, שתחת להיות ל״פרוסיה של המזרח־התיכון" יינתן לנו לב שומע, לב חכם ונבון. אם נבין בלבנו, ולא רק בשכלנו, מה גרם לסיכסוך הישראלי—ערבי, מדוע פרץ ומדוע הוא נמשך מזה שלושה דורות, נמצא בלבנו גם את החוכמה לרפא.