ריטוריקה ראדיופונית. הם היו רחוקים מכך. אין אדם המיטיב להכיר יותר ממני את מגבלותי כנואם. לא, חשיבות הנאומים היתה נעוצה בכך שהביאו למאות אלפי בתים - שאליהם לא יכולנו להגיע בכל דרך אחרת - את הרושם כי רשימת שי״ן אינה קוריוז יוצא-דופן, אוסף של ביטניקים, הרפתקנים או סקאנדליסטים - אלא גוף חדש, רציני ואחראי, שבפיו דברי-הגיון שקטים, שאינם אלא הד למחשבות שניקרו בלב רבים מן המאזינים עצמם.
כל אחד מן השידורים הסתיים בשלוש המילים: ״תן לנו שאנס!״ יתכן כי מילים אלה התנגנו בזכרונם ובלבם של אלפי בוחרים כאשר עמדו, בודדים, בתא הקלפי, מול ערימות הפתקים של הרשימות.
בשעות הקטנות של הבוקר, אור ליום ה-3 בנובמבר 1965, היה ברור כי הבוחרים אמנם נתנו לנו שאנס. עברנו את אחוז-החסימה.
עסקני-המפלגות המקצועיים שמו לב לעובדה שניה, חשובה לא מעט. ביטא זאת איש-מנגנון של הפערך, בעברו על ערימה של דו״חות מן הקלפיות. הוא אמר בהתפעלות, באוזני העתונאים: ״תפזורת יפה!״
14,124 הקולות של רשימה שי״ן לא באו מחלק אחד של האוכלוסיה, מאזור אחד של הארץ. הם היו פזורים, כמעט בשיעור שווה, בכל רחבי המדינה - מדן ועד אילת. השיעור הארצי - 1.2% מן הקולות הכשרים - היה הממוצע גם בשכבות ובאזורים השונים. אמנם קיבלנו פי שניים-שלושה מזה בקרב צה״ל ובריכוזים הערביים, ופחות מאחוז אחד בריכוזים העיקריים של ישראל השניה - אך אלה היו הבדלים קטניםיחסית לעומת הפיזור השודה-בעיקרו של קולותינו בקרב ותיקים וחדשים, צעירים וקשישים, גברים ונשים, עברים וערבים, יוצאי מערב ומזרח, חיילים ואזרחים.
כאשר הלכנו סוף-סוף הביתה, בבוקר, אחרי ליל-שימורים של ניתוח התוצאות המצטברות, לא היינו שכורי-נצחון. כמו אחרי קרב בימי תש״ח, שמחנו שעברנו את כור-ההיתוך ונשארנו בחיים. ואכן, יש הבדל תהומי בין עסקן-המפלגה שהגיע למקום שהגיע בעזרת המנגנון האנונימי, בלי לסכן דבר - לבין מי שקפץ את הקפיצה הגדולה לתוך מערבולת הבחירות, חירף את נפשו הפוליטית, סיכן את פירות-עברו וסיבויי-עתידו - ויצא מנצח מן המיבחן. למיבחן זה אין תחליף.
על כל הרגשות שהתחרו אותה שעה בלבי האפילה הידיעה הפשוטה, המחייבת, שניתן לי מאנדט ברור להשמיע מעל במת הכנסת את העקרונות והרעיונות שחטפנו להם במשך 15 שנים מעל עמודי השבועון המסויים. מנדאט של בוחרים, שאינו תלוי בחסדו של איש. מנדאט שדוגמתו לא ניתן לשום כוח חדש בארץ מאז שנות העשרים, שהושג ללא תחבולות או קנוניות, בפה מלא ובראש מורם, בלי להצטרף לשיירה הבטוחה של מפלגה ישנה. בלי לקבל עזרה או סעד מכל גורם ציבורי שהוא.
מנדאט זה ניתן לכות החדש על-ידי 14,124 אזרחים ישראליים. לכל אחד מהם יש חלק בו. לכל אחד מהם מוקדש ספר זה.