פשוט לא יכול היה למלא לבדו את התפקיד שהיה מוטל, לפי תפיסתי, על הסיעה. נבחר הסיעה זקוק לא רק לעזרה ממשית, אלא גם לייעוץ, לשיקול-דעת נוסף, לאפשרות להחליף דברים בכל רגע עם אדם שני, בעל מחשבה בלתי-תלויה.
יתר על כן, העבודה הפרלמנטרית היא במידה רבה עבודת חקיקה. חומר-הגלם שלה הוא משפטי. סיעה שאין בה משפטנים (כמו סיעת רפ״י בשעתו שלא היה בה אף משפטן אחד, שלא לדבר על הסיעות הקומוניסטיות והסיעות הדתיות הקיצוניות) פשוט אינה יכולה למלא את תפקידה כראוי.
אינני משפטן. אמנם, כשנאלצתי להרוויח את לחמי בגיל 14, הלכתי לעבוד במשרדים של עורכי-דין, ומשך שש שנים של עבודה זו רכשתי לי תפיסה משפטית בלתי-פורמלית כלשהי, שהיתה לי לעזר רב בפעולתי בכנסת. אך כדי למלא את תפקידי הסיעה היה צורך במשפטן אמיתי, בעל תפיסה מהירה בהבנת חוקים, ניתוחם וניסוחם.
״אם לא תענה לבקשתי,״ אמרתי לאמנון, ״תאבד הסיעה את מחצית החשיבות שיכולה להיות לה.״
אהרי כמה שעות של התלבטות קשה, הוא נענה. מאז הפך אמנון לאחת הדמויות המרכזיות בכנסת. יש הקוראים לו ״חבר-הכנסת ה- 121״. כמוני, הוא נוכח בכל ישיבות הכנסת. כשהוא בעדר ממקומו הרגיל, בתא שמאחורי, מעורר הדבר תשומת-לב כמו העדרי ממושבי. (כשנעדרתי פעם במשך חמש דקות, הכריזו על כך ב״קול ישראל״.)
ח״כים מכל הסיעות פונים אליו בבקשה לעזור להם בניסוח הצעות-חוקים, או בהבנת משמעותם של סעיפי-חוק. אין בכנסת אדם בעל מעמד דומה לשלו - אדם שאינו חברכנסת, אך שרמתו המוכרת עולה על זו של ה״כיס רבים.
הייתי רוצה לומר כאן מילה על ידידי הקרובים ביותר.
לא פעם שואלים אותי זרים כיצד אני עומד במילוי שלושה תפקידים, שכל אחד מהם מחייב התמסרות מלאה: תפקיד עורך-השבועון, תפקיד הנציג-היחיד של הסיעה בכנסת ותפקיד יו״ר התנועה ותועמלנה הראשי.
התשובה היא שבכל התפקידים האלה התברכתי בשותפים, ששום אדם אינו יכול לאחל לעצמו טובים מהם.
בהנהגת התנועה מתגבשת שותפות בין קבוצת-פעילים המתרחבת והולכת. בעריכת השבועון עמדה שותפותי הוותיקה עם שלום כהן במיבחן החדש של העדרי מן המערכת במשך כמה ימים בכל שבוע. בכנסת קמה השותפות שלי עם אמנון זכרוני. בעזרת תיכנון קפדני של לוח-הזמנים האישי שלי, במשך שבעה ימים בשבוע, ובאמצעות חלוקת תפקידים והעברת סמכויות, התארגנה העבודה על בסיס סדיר. (הסובלת העיקרית היתה השותפת העיקרית שלי, אשתי. חיי הפרטיים, שגם קודם לכן היו מצומצמים למדי, נעלמו לגמרי.)
עבודתנו בכנסת נעזרה על-ידי אנשים רבים, מומחים בשטחים השונים - חברי תנועתנו, אוהדים וסתם אנשים, שראו חובה לעזור לנו בנושא זה או אחר. הם העמידו לרשותנו ידע, רעיונות והצעות. אך עיקר העבודה מוטלת, כמובן, על אמנון ועלי, החוג המצומצם ביותר של ״אנחנו״.
אמנון יוזם חלק ניכר מן השאילתות שלנו, ומנסח את כולן. בהתקבל הצעת-חוק ממשלתית.