סידרי עבודתה, תוסיף לנהוג לפי הנוהג והנוהל המקובלים בה. התקדים מבחינה זו הופך לחלק מתקנון הכנסת ויוצר בחלל הריק מצב עובדתי קיים.
כבר בישיבת הכנסת הראשונה, בטרם נבחר יו״ר הכנסת, נמנענו מהצבעה, ויו״ר הישיבה דאז, ח״כ דויד בן-גוריון, העניק לאורי אבנרי, כנציג ״סיעת העולם הזה - כוח חדש״, את הרשות לנמק סיבת הימנעות הסיעה מהצבעה.
כעבור יום הזמין נשיא המדינה את ״ח״כ אורי אבנרי, סיעת רשימת העולם הזה - כוח חדש״, לבוא לביתו להתייעצות בעניין הרכבת הממשלה. היתה זו הכרה חד משמעית מצידו של נשיא המדינה בסיעת העולם הזה כוח חדש.
הוועדה המסדרת קבעה כי אבנרי יכהן בשתי ועדות: הכלכלה והשירותים הציבוריים. גם זה היה תקדים,
כי על פי סעיף 9 לתקנון הכנסת, נקבעה החברות בוועדות הקבועות לפי העיקרון של נציגות סיעתית.
במשך מספר שבועות ריחף בחלל הבית המאבק הנסתר של מעמדנו כסיעה, כשמצד אחד מנסים עסקני המפלגות לדחות את ההכרעה ומאידך לוחץ אבנרי על קבלת החלטה. לבסוף נפלה ההכרעה בגלל הוראות חוק פנקס הבוחרים. ועדת הכנסת נאלצה להכריע בסוגיה. ועדת הפנקס מורכבת מנציגי סיעות הבית ויש להקימה תוך 30 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה.
על-כן וכמעט בלית ברירה החליטה ועדת הכנסת להכיר בנו למעשה כסיעה וקבעה כי כנציגים מטעם סיעת העולם הזה - כוח חדש, יכהנו בוועדת הפנקס:
״חבר - ח״כ אורי אבנרי: ממלא מקום - עוה״ד אמנון זכרוני.״
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, פרוטוקול נחמד.
אני אומר זאת, כי יש בכנסת תופעות שעדיין לא התרגלתי אליהן. עדיין לא התרגלתי לכך שהכנסת דנה במשהו, ומחליטה ברוב קולות שלא להעביר אותו לדיון בוועדה, אלא לקיים דווקא דיון במליאה - והנה אתם רואים כיצד נראית המליאה כאשר הנושא עולה על סדר יומה.
ישנן סיעות שלמות הנעדרות ברגע זה מן האולם, סיעות שהצביעו בעד קיום הדיון במליאת הכנסת.
אם בעיית הנוער אינה חשובה כל כך, ואם ההתפרעויות בשכונות אינן כה חשובות - למה להצביע בעד קיום דיון בכנסת, ולהעסיק את הבית הנכבד, העולה למדינה כסף רב, בדיון שאינו חשוב?...׳
עלי להביע מחאה על כך שגם בעת הדיון על נושא זה של השמדת עמים, בבית המחוקקים של עם ישראל, מליאת הכנסת ריקה, ומזנון הכנסת מלא...
השעה: 12.45. הנושא: ויכוח מדיני. הנואם: יזהר הררי. יו״ר הישיבה: טובה סנהדראי. מלבד אבנרי, נוכחים: מבין 49 ח״כי המערך: 4 (רות הקטין, דויד הכהן, ביבי, אליאב). מבין 26 ח״כי גח״ל: 2 (בן-אליעזר, עוזיאל). מבין 10 אנשי רפ״י: 4 (בן-גוריון, דגני, סורקים, מתילדה גז, שהמתינו לנאומו של בן-גוריון). מבץ 8 ח״כי מפ״ם: 1 (שם-טוב). כל ארבעת ח״כי אגו״י, שהמתינו לנאום איצ׳ה-מאיר לוין. ליברל עצמאי אחד (פנחס רוזן). לא נכח איש מן המפד״ל, פא״י והקומוניסטים.
כעבור שעתיים, בשעה 2.10, אחרי ההפסקה, כשנאם איצ׳ה-מאיר לוין, נכחו חוץ מהנואם, היו״ד (ישראל ישעיהו ואורי אבנרי, רק 9 ח״כים: שני חברי סיעתו של הנואם (לורנץ ופורוש): אחד מרק״ח (הנואם הבא, וילנר); 4 מהמערך (סדן, ארבלי, ורטמן, ברעם): 1 מרפ״י (מתילדה גז): 1 ממפ״ם (פלד). לא נכח איש מגח״ל, המפד״ל, פא״י ול״ע.