את חופש האופוזיציה; אך העובדה כי סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר הסכימה להגבלה זו את זאת אי-אפשר אף להבין. ברי בבל זאת ימה גרם לקנוניה זו שבין המערך לבין גח״ל;
הרצון להשתיק, עד כמה שרק אפשר, את חבר הכנסת אבנרי (״העולם הזה - כוח חדש״). חריצותו ופעילותו מרגיזות את הסיעות הגדולות - את המערך בשל תוכנה האופוזיציוני, פשוטו כמשמעו; ואת גח״ל ׳משום שהיא עשויה להתחרות עמו בקרב הציבור על כתר יעילות אופוזיציונית. מתוך קנאות צרת אופק זו - אין לגלות הסבר אחר - היו חברי גח״ל בוועדת הכנסת מוכנים למיכסה קצובה של 7 הצעות לסדר היום ו-7 הצעות חוק פרטיות, ובלבד שסיעת העוה״ז תוגבל להצעה אחת מכל סוג.
אומרים, כי הסיעות הגדולות אינן מוכנות להשלים עם מונופוליזציה של הכנסת על-ידי איש אחד בלבד. אמת היא כי בשבועות האחרונים יכול היה לא פעם להתקבל הרושם כאילו קיימת תופעה כזו. ברם, אם היתה או ישנה! לא באשמתו של חבר-הכנסת אבנרי היא קיימת, אלא באשמתן של הסיעות הגדולות, כולל זו של גח״ל. לא צריך להסכים לבל אחת מהצעותיו של ח״כ אבנרי; אך משקיפים פרלמנטאריים מנוסים תמימי דעים כי הוא עושה עבודה פרלמנטארית רצינית, וכי יש מקום לדון בהצעותיו. יוזמתו עדיין ממלאה, במידה רבה, חלל אשר הסיעות הגדולות, ■לרבות של האופוזיציה, משאירות אותו בריקנות, מי שמרגיש כי הכנסת השישית לא שיקפה בפעולתה את יחסי הכוחות האמיתיים, מוטב לו כי יחפש את האשמה בכך אצל הסיעות הגדולות שלא השכילו לספק תעסוקה לבית הנבחרים כל עוד לא הוקמה הממשלה והממשלה עצמה פיגרה בהזנת נושאים לפעולה תחיקתית לנבחרי עם ילא אצל סיעה בת חבר אחד.
החלטת ועדת הכנסת עושה אך ורק את מלאכתו של המערך המתגלה כגורם הלהוט לפעול להאדרת הממשלה ולהורדת קרנה של הכנסת אשר אופוזיציה פעילה היא תנאי חשוב למילוי שליחותה. משמעת סיעתית ומשמעת קואליציונית הן הכרח במישטר פרלמנטארי, כדי להבטיח מידה סבירה של יציבות ממשלתית; אך אפשר גם להפריז בהערכת קנין זה, וחיוניות המישטר תלויה במידה לא פחותה גם בפעילות האופוזיציה. סיעת גח״ל פגעה קשות בחיוניות זו בכך שהסכימה להטלת מכסות על הצעות לסדר היום ולהכנעה מוחלטת של כל חברי-הכנסת להנהלות סיעותיהם, בכל הנוגע ליוזמת תחיקתית. אשמת המפד״ל אינה קטנה יותר, והימנעות הליברלים העצמאיים מעוררת תמיהה דומה. חידה ממש היא כיצד סיעות אלה לא הבחינו עד כמה הגבירו במו ידיהם את כוח הקואליציה הנהנית ממילא מעודף משקל, באשר כל הצעת חוק ממשלתית היא שלה, ועל כל הצעה לסדר היום זכאי שר להשיב באריכות.
אין זאת אלא שהקנאות כלפי סיעת העולם הזה - כוח חדש העבירה את רוב הכנסת על דעתה, כפי שקדה לממשלה עם הצעת חוק לשון הרע ביחס לשבועון. בזכות משגה מצד הממשלה נכנס מר אבנרי לכנסת, והרי כבר המליצה ועדת ויתקון-לבונטין-שרף על תיקון המשגה ההוא. הפעם חתכה האופוזיציה בבשרה שלה; ואם סיעת המערך לא תהיה מוכנה להימלך בדעתה - לפחות כל יתר הסיעות בכנסת נקראות לעשות יד אחת כדי לבטל את החלטתה של ועדת הכנסת ולהחזיר חופש פרלמנטארי בלתי-מוקצב.
רשמית היה זה דיון על תקציב הכנסת. אך למעשה עסקו במשך הישיבה בדיון על גוף אחד בלבד: סיעת העולם הזה - כוח חדש.
לאמיתו של דבר קשה לקרוא למה שהתרחש ״דיון״. היתה זאת אורגיה של שינאה, זעם, השמצות אישיות