אבנרי: עצם עקרון המפתח הוא פסול. המפתח הוא המישטר, והמישטר הוא המפתח, וגוו״ל הצטרפה לזה.
אזניה: ... (יש) חוסר שכל-ישר פרלמנטארי לגבי ניצול הזמן לדיבור מעל לדוכן הפרל-
מנטארי המשותף. חוסר שכל-ישר מצד המעטים מוכרח, ללא הסדר, להוליך לאנארכיה והטיפה של זמן גם מצד הרבים.
אבנרי: האם המעטים דיברו שטויות?
אזניה: חלילה...
תוך כדי בירור זה, הוכח גם עד כמה מופרכת הטענה היסודית של הרוב כאילו פעולתנו המוגזמת מאיימוז לשלול מכל שאר חברי-הכנסת את זכות הדיבור. הודיע יצחק נבון, אז סגן היו"ר מטעם רפ״י: מתוך 63 הצעות-חוק הפרטיות שהוגשו עד אותו זמן, היו רק שש של סיעת העולם הזה - כוח חדש. זה רחוק מאוד מפעולה של סתימת-צינורות.
שונה המצב לגבי השאילתות מבין 134 השאילתות עד אז - 33 היו שלנו (לעומת 19 של גח״ל, 4 של מק״י, 13 של רק״ח, 17 של רפ״י). אולם שאילתה אינה מעכבת את הכנסת. היא מכשיר של פיקוח על מנגנון, המנגנון מכין את התשובה - וכל השאילתות גם יחד אינן גוזלות במליאת הכנסת זמן רב. אבל עצם הכנת השאילתות כרוכה בעבודה רבה - והסיעות העצלות מתרגזות על הסיעות העובדות במתח גבוה.
איש לא העז לטעון כי השאילתות שלנו לא היו לעניין. מאחר שיש צנזורה מוקדמת חמורה מאוד של יו״ר הכנסת על השאילתות, גם אי-אפשר כלל להגיש שאילתה שאינה עניינית.
טענתו המוחצת ביותר של נבון נגד השינוי בתקנון: הוא בדק את תקנוני כל הפרלמנטים, ולא מצא בשום פרלמנט בעולם משהו הדומה להסדר שהוחלט עליו עכשיו. ההמצאה החדשה היא המצאה מקורית לגמרי של המוח היהודי.
הסערה האמיתית פרצה למחרת היום, בחלק השני של הוויכוח. אז הפך הדיון למטר של השמצות.
את האורגיה פתח איש אגודת-ישראל, שלמה גרום.
אביר זה של המוסר הצרוף התנגד לשינוי התקנון בנימוק פשוט. אם יש מקום לסתום את הפה לסיעת העולם הזה - אין לפגוע אגב כך בכל שאר הסיעות. על כן דרש גרוס, בהגיון עילאי, לבטל את השינוי ולחוקק חוק מיוחד כדי לסתום את הפה רק לסיעתנו.
גרוס: ישנן סיעות קטנות בכנסת, והיו סיעות קטנות בכנסת מאז ימי כינונה. הדבר אינו חדש. אלא שסיעות אלה לא הפריזו בהטרדות. עכשיו ישנו חבר-כנסת שכן מטריד, ועל זה נאמר: ״האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?״ כולנו צריכים לסבול בגלל זה?
תמצאו דרכים לגיטימיות, ואל תזדקקו להידברות בין הקואליציה והאופוזיציה. יהיה לכם העוז ללכת בדרך של חקיקה, ולקבוע שאיש אחד אינו מהווה סיעה, ותתנו לו את המגיע לו. זה יהיה שוט לריסון עצמי!
עוד לפני שהציע הצעה נאורה זו של חקיקת חוק מפורש נגד סיעת העולם הזה, הציע גרום לסתום את הפה לשבועון ״העולם הזה״. וגם לכך מצא תחבולה מחוכמת, העולה אף על תחבולות חבריו, מנסחי חוק לשון הרע. וכך נימק את החולירע החדשה, הדרושה, לדעתו:
גרוס: חבר-הכנסת אבנרי זכה לשבת בכנסת רק בגלל העתון ״העולם הזה״, שהוא עומד בראשו ומייצג אותו בכנסת. הוא נציג ״העולם הזה״. עתון זה מפיץ פורנוגרפיה קלוקלת ונת-
עבת המכלה את נפש הנוער. חבר-הכנסת אבנרי זכה בבחירות בגלל תרבות-העירום, שעתון ״העולם הזה״ מפיץ ומטפח. זוהי פורנוגרפיה מהסוג הגרוע ביותר, העושה שמות והרס בין הנוער. עתון זה מדרבן ומכוון את הנוער לזימה ולמעשי תועבה...
אבנרי: זה פחות תועבה מאשר להצביע בעד המימשל הצבאי תמורת רשיון של בנק!