אליהו מרידור ז״ל לא נבדל בהרבה ממנחם פורוש. הוא השמיץ את משתתפי השיירה אישית, (״רודפי
פירסומת... מחפשי כותרות בעתונים ובשבועונים...״) ויכול היה לדבר גם בשם אגודת ישראל. בכל זאת
העמיד - שלא בכוונה - את הרב פורוש במצב מביש.
כי מרידור הציע להעביר לוועדה את כל שלוש ההצעות - של שם-טוב, שלנו ושל פורוש. אבל פורוש לא רצה שידונו בהצעתנו.
הוא לא רצה כלל בבירור העניין. לכן עשה מעשה שגרם לצחוק כללי: הוא הצביע נגד העברת ההצעות
לוועדה. כלומר, למעשה גם למען הורדת הצעתו שלו עצמו מסדר-היום.
עסקני הדת מבקשים להעמיד את דת ישראל כמחסום בפני כל קידמה, ותהיה מוסרית והומאניטרית ככל
שתהיה. הדבר מצא את ביטויו המושלם בסיסמה העיקרית שהסעירה מידי פעם את הח״כים הדתיים: מניעת
ניתוחי גופות.
ניתוחי גופות הם סמל הקידמה המדעית-האנושית. כל מטרתם היא ללמד רופאים כיצד לעזור לבני-אדם ולמנוע את מכאוביהם. לגלות ולרפא מחלות על מנת לעזור לחיים. קשה לתאר מטרה מוסרית יותר. אולם ניתוחי המתים מעוררים גם רבדים חשוכים בתת ההכרה האנושית, שרידים מימי האדם הקדמון, שהאמין בכשפים ובתחיית מתים. תחיה גופנית ממש.
בקרב ההמונים הנחשלים של ישראל השניה, שטרם התאקלמו באווירה החדשה של הקידמה הישראלית, יש עוצמה מיוחדת לרבדים אלה.
הסוחרים הממולחים ברגשות הדת - עסקני המפלגות הדתיות - הבינו כי כאן יש סיכוי גדול למלאכתם החשוכה. מיכרה זהב פוליטי. לכן התחרו ביניהם, בציניות עילאית, על כתר המלחמה בקידמה הרפואית.
כבר בתחילת המושב הראשון של הכנסת השישית, הציע ח״כ שלמה לורנץ לדון ב״ניתוחי מתים שרירותיים*. הוא נימק זאת בהתקפה ארסית על רופאי ישראל, אותם תיאר, פחות או יותר, כסאדיסטים וכנקרופילים, המבתרים גוויות לצורכי בידור והנאה. מטרתו היתה, כמובן, לנגח את המפד״ל, אשר החזיקה אותה עת בתיק הבריאות.* הדברים היו כה מרגיזים, עד כי אי אפשר היה להתייחם אליהם בסלחנות. המליאה הפכה לזירה של קריאות ביניים וקריאות-שכנגד, כשהאוזנר ואבנרי מנהלים רב-שיח קולני רצוף עם לורנץ והרב פורוש. לורנץ: ...תמצאו על מחקרים בעיניים של בני-אדם, להבדיל מבהמות. ואנו בתומנו חשבנו שהוצאת עיניים מנפטר נעשית רק למען הצלת אור עיניו של אדם אחר ולא למחקר השוואתי בין אדם לבהמה.
אבנרי: מה עושים בעיניים אלהי האם זה בשביל תענוג או בשביל בידורי פרוש: גם בשביל תענוג ובשביל בידור.
כשלורנץ התמרמר על כך שסטודנט אחד ניתח את הריאות של אנשים טבועים כדי לעשות דוקטוראט על ההבדל בין הטובעים במים מתוקים והטובעים במים מלוחים, קרא האוזנר: ״אבל לפחות הוא לא טיבע אותם!״ כשהתלונן לורנץ כי בישראל מנהלים מחקרים רפואיים מתקדמים בעזרת ניתוחי מתים האכורים בחו״ל, קרא אבנרי:
״כי מציון תצא תורת הרפואה!״ והזכיר לנואם שעל התורה נאמר: ״עץ חיים היא!״. סגן שר הבריאות דאז, י. ש. בן-מאיר, שחשש מפני אגודת-ישראל, הסכים להעביר את ההצעה לוועדה, כדי לבחון שם אם הרופאים מפירים את החוק - דבר שהיה מתפרש כהטלת דופי חמור ברופאי ישראל. משה קול הציע להסיר את ההצעה מסדר-היום. בניצוחה של היושבת הראש התורנית, טובה סנהדראי, נערכה הצבעה : 15 נגד 15. אחדות העבודה הצביעה עמנו, מפא״י (דאז) הצביעה עם הדתיים.
* ישראל ברזילי קיבל את תיק הבריאות לאחר כינון הממשלה החדשה.