מיד נזעקו מזכירי כל הסיעות להזעיק את צאן מרעיתם מן המזנון. כעשרה ה״כיס נוספים מיהרו לאולם המליאה. ביניהם היו שבעה שהצטרפו לדתיים. שלושה שהצטרפו אלינו: שולמית אלוני, רות הקטין, ואחד מאנשי מפ״ם. איש לא עזב אותה שעה את האולם. בתום ההצבעה הכריזה סנהדראי: 22 נגד 15, ובו במקום נעלה את הישיבה. היא השאירה אחריה חידה בלשית: תעלומת שלושת הקולות האנטי-דתיים שנעלמו.
חדשים מספר לאחר מכן, עלה שוב הנושא לדיון במליאת הכנסת.
אנשי מושב רווחה התפרעו בבית החולים ״קפלן״, וחמש סיעות: המערך, מפ״ם, אגו״י, פא״י והמפד״ל, הגישו הצעות לסדר-היום על התקרית בבית החולים, שבאה בעקבות ניתוח גוויה. לאמיתו של דבר היו כל ההצעות האלה מיותרות לחלוטין כי על סדר-היום של הכנסת עמד ממילא לדיון חוק חדש העוסק בניתוחי מתים - וכל סיעה נאמה פשוט את אותו הנאום שהיא עמדה לנאום כעבור כמה ימים.
היה זה ויכוח נרגש, כמובן, ובו ביצעה מפ״ם תרגיל אקרובטי מן הסוג שהיא מצטיינת בו. שר הבריאות (ישראל ברזילי ממפ״ם) שלל בחריפות את שלוש ההצעות של הסיעות הדתיות, שהשמיצו את הרופאים, והוכיח שהן מסיתות בעיתוניהן לאלימות. אך לאחר מכן הציע השר להעביר את אותן שלוש ההצעות לדיון בוועדה! העברה לוועדה פירושה, בנוהג הכנסת - קביעה של הכנסת שההצעות ראויות לדיון רציני. כלומר - זהו אישור עקרוני.
אבנרי נטל את רשות הדיבור ותבע להסיר את שלוש ההצעות של הסיעות הדתיות מסדר-היום, תחת להעבירן לוועדה.
אבנרי: ...אני מסכים לכל מילה של כבוד שר-הבריאות, חוץ מהמשפט האחרון שלו, הסותר לחלוטין את כל מה שהוא אמר עד לאותו רגע. הצעתו להעביר הצעות אלה לוועדה פירושה: לתת לרופאים סטירת-לחי של הכנסת, אחרי שספגו את המכות של המתפרעים...
ההצבעה על הצעתנו היתה מעניינת: כל ח״כי מפ״ם הצביעו בעדה, נגד הצעת השר המפ״מי. כן הצביעו בעדה שלושה ה״כיס של מפא״י (רחל צברי, ליובה אליאב ושולמית אלוני) והקומוניסטים. רפ״י, כמובן, נמנעה כרגיל - ונציגה, ח״כ מרדכי בן-פורת, ניסה להסביר מדוע נכנעו פעם נוספת לעסקנים הדתיים. ויכוח זה היה רק הקדמה למה שהתרחש שבוע לאחר מכן, בעת הוויכוח על החלת דין הרציפות על ״חוק האנאטומיה והפתולוגיה״. לחוק זה יש היסטוריה מעניינת : הוא היה אחד מארבעת החוקים שעמדו על הפרק בשבוע האחרון של הכנסת החמישית. ארבעה - שאישור כל אחד מהם היה בגדר שערוריה צבורית. היה ברור שהכנסת לא תספיק לאשר את כולם. לבסוף אושר מביניהם רק חוק ״לשון הרע״. על חוק האנטומיה והפתולוגיה הוחל דין הרציפות, כלומר, הממשלה ביקשה שיימשך הדיון אשר החל בחוק זה עוד בכנסת החמישית. הסתמכנו הפעם אפילו על ההלכה היהודית, כדי להוכיח את הציניות של העסקנים הדתיים:
אין הצעת-חוק המבליטה יותר את הצורך בהפרדה גמורה בין הדת והמדינה, מאשר הצעת חוק האנאטומיה והפאתולוגיה. היא עצמה, בעינינו, הצעה פאתולוגית.
הרפואה פועלת להצלת חיי-אדם - בלי הבדל של דת, אמונה ולאום.
חוק זה בא לכבול את ידיו של הרופא מאחורי גבו, ולמנוע את קידום המחקר הרפואי.
לפי התיקון המוצע, יוכלו - הנפטר בחייו, וקרוביו אחר מותו - להתנגד לניתוח הגופה, חוץ משלושה מיקרים מצומצמים, המוזכרים בסעיף 6 (ד). העברת אבר מן הגופה, להצלת אדם חי, תהיה אסורה כשקיימת התנגדות - ועצם הצורך להמתין חמש שעות להתנגדות מונעת, במיקרים רבים, את האפשרות להצלת אדם גם כשאין התנגדות.
פורוש: בארצות-הברית צריך לחכות 48 שעות!
אבנרי: חבר-הכנסת פורוש, השבוע נתקבלה בצרפת, מדינה קאתולית, הצעת-חוק המרשה להעביר אבר מגופו של אדם עוד לפני מותו הקליני, כאשר הרופאים קובעים שהאיש חשוב