מוסווה של תנועת ״בני-עקיבא״, הזוכה בצורה זו לתמיכה רבה מידי משלם-המיסים.
• קיימת עדיפות ברורה בהחזקת קרובי משפחה של עסקני המפד״ל במוסדות הנתמכים על-ידי משרד-הסעד, וכמובן שמעדיפים תמיכה במוסדות דתיים על תמיכה במוסדות חילוניים.
• השליטה על משרד-הסעד איפשרה השתלטות אנשי המפד״ל על מוסדות-הצדקה, ועל הרכוש הרב של מוסדות אלה. לאחרונה הוזכר בקשר לכך מושב הזקנים בירושלים. המשרד השתלט על הקדשים יהודיים, ובמסווה של הקדשים אלה זכו גורמים פרטיים, קרובים למפד״ל, לטובות הנאה.
אפשר להרבות ברשימה זו, בלי סוף. אולם העיקר הוא שלציבור עצוב זה של נזקקים למעלה מ-400 אלף נפש שעוברות תחת ידי משרדי-הסעד בשנה אחת, בצורה זו או אחרת מופיעה המפד״ל (ולא המדינה בתור שכזו) כשליט לשבט ולחסד.
זהו כוח פוליטי עצום - והוא מקביל לכוח שמקנים משרדי-ממשלה אהרים למפלגות אחרות,
על פי החלוקה הפיאודלית המקובלת.
על רצינות טענותינו עמדנו לאחר מכן, כשקם שר הסעד לענות. הוא השיב לטענות כל שאר הנואמים, לפי הסדר. אך על טענותינו הוא הגיב בפסוק אחד, אותו שמר לסוף¬¬
... אשר לדברי חבר-הכנסת של העולם הזה - כששמעתי את דבריו, הבנתי איך מחברים פרוטוקולים של זקני ציון!
להלן קטע מנאומנו על משרד הפנים, הדן באותו עניין:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה.
שמענו בעניין את סקירתו של השר - סליחה, של סגן-השר. וכאן המקום לומר: התופעה הזאת של שרים נפקדים בולטת במשרד זה באופן מיוחד. יש שר שאין לו נגיעה של ממש לענייני-המשרד, ישנו משרד הכפוף כל-כולו לסגן-השר.
זה דבר פסול בעיקרו. אם מר חיים משה שפירא צריך להיות השר הראשי מטעם המפד״ל ייקבע נא מעמדו בהתאם למציאות, כשר קאבינטי בלי תיק, או כסגן ראש הממשלה, ואילו בראש משרד-הפנים צריך להעמיד שר אמיתי, הנושא באחריות של שר.
מה גם שמשרד הפנים היה צריך להיות אחד המשרדים המרכזיים במימשל. הוא היה צריך לכלול את המשטרה, את ענייני הדתות, ואולי גם את התחבורה והדואר.
משרד כזה איננו, ולא יהיה כל עוד שולטים במדינה קנוניות קואליציוניות וחשבונות מפלגתיים פיאודליים. במקומו יש המשרד הנוכחי שעליו נדבר עתה.
כבוד היושב-ראש, זהו משרד מפד״לי מובהק, ותמיד לחמה המפד״ל, בכל משא-ומתן קואליציוני, על עמדת-מפתה זו. מדוע?
בשלוט השלטון הזר, היו לנציב העליון סמכויות עצומות כלפי הרשויות המקומיות. סמכויות אלו הועברו לשר-הפנים, המקיים עד היום מנגנון מיותר ואנאכרוניסטי של District Commissioners, מושלי-מחוז קולוניאליים, הקרויים ממונים על המחוזות.
פירוש הדבר, שתקציבי כל הרשויות המקומיות טעונים אישור משרד-הפנים, וכפופים לשרירותו. כל ההלוואות, ההקצבות וההענקות הממשלתיות החיוניות כל כך לעיריות, כפופות למשרד הפנים.
במישור העירוני מעוניינת המפד״ל בכמה דברים: בכניסתה לכל קואליציה עירונית, בחקיקת-