מבחינת המדינה - אין שום הצדקה לקיומו. למדינה יש רק עניינים אדמיניסטראטיביים לגיטימיים לגבי ארגונים דתיים. העניינים השייכים על פי טבעם בחלקם לתחום משרד-הפנים ובחלקם לתחום משרד-המשפטים, ואולי גם משרד-האוצר.
אבל למדינה חילונית לא יכול להיות שום יחם לגיטימי לדתות. היא בכלל אינה רשאית לטפל בהן!
אשר לבחינה הדתית, ההודאה של הדת במנגנון מדיני-חילוני, הרשאי לטפל בענייני הדת - זוהי הפיכת הדת לפילגש מוחזקת של שלטון חילוני. זוהי פרוסטיטוציה של הדת!
היו"ר דבורה נצר: רגע !*
אורי אבנרי: אני רק מצטט.
היו"ר דכורה נצר: את המשפטים האחרונים אני מוחקת מהפרוטוקול.
אורי אבנרי: הגברת יכולה רק להשתמש בסמכויות שיש לה. אני מצטט הוגה-דיעות דתי גדול.
היו"ר דבורה נצר: חבר-הכנסת איננו חייב לצטט כל דבר מעל במת הכנסת.
ובוודאי מה שלא נראה לכבודה.
אורי אבנרי: זה עניין של השקפה.
כל הקטע הזה נמחק מן הפרוטוקול המקורי. הגשנו מיד עירעור רשמי ומחאה ליו״ר הכנסת, והוכחנו כי אין ליו״ר כל סמכות למחוק קטעים בפרוטוקול. כתוצאה מכך הוחזר הקטע לפרוטוקול.
מבחינת היהדות - עצם העובדה שיהודי המוחזק בעיני עצמו כיהודי דתי מטפל בדת ישראל, יחד עם הנצרות והאיסלם והדרוזים והבאהאיים, זה כמובן תועבה גמורה.
גדעון האוזנר: חבר-הכנסת אבנרי, פרופסור ליבוביץ היה רוצה שחוקי-הדת יהיו גם חוקי המדינה. האם גם אתה רוצה בזה?
אורי אבנרי: הפרופסור ליבוביץ הוא בעד הפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה,
מנקודת השקפה דתית, בדיוק כמו שאני דורש זאת מנקודת-השקפה חילונית.
שנינו, עם כל המרחק העצום בין השקפותינו, דוגלים בהפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה.
אני ממשיך בדברי הפרופסור ליבוביץ בעניין מישרד-הדתות ושר-הדתות: האדם הזה (שר-הדתות) הוא שר-המיסיון, שהוא חייב להגן עליו, שר-הנצרות, שר הבאהאיות - וכל זה בתוקף תפקידו.
זה אמור לגבי כל אותה הקואליציה המחזיקה את הדבר הזה. פעם, לפני שבע שנים, היה ויכוח ביני ובין בן-גוריון (כלומר, בין הפרופסיר ליבוביץ ובן-גוריון) בקשר להפרדת הדת מן המדינה. הוא (בן-גוריון) אמר שהוא מתנגד להפרדה. הוא אמר שהוא מבין את עמדתי יפה מאוד, מבחינה דתית, אבל הוא מתנגד להפרדת הדת מן המדינה, ■מפני שאינטרס המדינה הוא להחזיק את הדת במצב הנוכחי.
שיהיה ברור - איני (כלומר, הפרופסור ליבוביץ) טוען נגר המיפלגות הדתיות דוקא. הן חלק
* כאן אמרה דבורה נצר: ״כאן זה לא העולם הזה. כאן כנסת!״ פסוק זה לא נרשם על-ידי הקצרן, אך הוקלט על-ידי קול ישראל ושודר בראדיו.