דם יישפך
בתולדות אומות העולם, השייח׳ איבן סעוד, אבי השושלת השולטת בערב, מייסד כת הוואהאבים הקנאית לאיסלאם, כבש את מכה ומדינה לפגי מאתיים שנה ונתן פקודה להרוס את קבר מוחמד, מפני שבאו להתפלל עליו.
כל אלה הנקראים אצלנו דתיים לא הגיעו, מבחינת האמונה, באל אחד, לקרסוליו של הגוי הערבי הזה, שהוא הבין: ״השם אלוהינו, השם אחד״.
מכאן שטיפול משרד-הדתות בכותל אינו נוגע לדת היהודית. בדת היהודית אין בכלל מקום קדוש. קדוש הוא תואר האלוהים. קדושה יש בעשיית המצוות. הנוסח בקריאת שמע הוא: ״׳תזכרו, עשיתם את כל מצוותי, והייתם קדושים״.
אבל שיהיה אובייקט קדוש, זה עבודת גילולים. אני מבין את היחס הסנטימנטאלי לכותל אבל ליחס הסנטימנטאלי אין שום משמעות דתית״.
הדברים הגיעו לידי אבסורד: האוליגרכיה המפד״לית השלטת בישראל על כל ענייני הדת, החליטה למנוע מיהודים ריפורמיים עריכת תפילה חגיגית, לפי מינהגם שלהם, ליד הכותל המערבי. המנהג הטפל חשוב היה בעיניהם יותר מאשר החוויה הדתית.
בגישתם ״הרכושנית״ הזיקו העסקנים הדתיים להידברות כנה ואמיתית בין דתיים לחילוניים. דומני שגישתם חיסלה בעודו באיבו כל סיכוי להתחדשות דתית, שהתעוררה בעיקר אחרי מלחמת ששת הימים, פה ושם גם
בקרב אנשים צעירים הרחוקים מן הדת, ואשר גילו בנבכי לבם רבדים של תודעה דתית.
צדק, אפוא, לייבוביץ באומרו, כי עסקני הדת הם אויביה הגדולים של דת-ישראל.
מאז ומתמיד סברנו, כי יש להקנות זכויות שוות לכל זרמי הדת היהודית וכי אין להפלות בין זרם אחד למשנהו. לכן, מיד עם היוודע כוונת משרד הדתות למנוע מהריפורמיים עריכת התפילה המשותפת, הגשנו הצעה דחופה לסדר-היום על הנושא: ״כוונת משרד הדתות למנוע תפילה של יהודים רפורמיים (הקבוצה המתקראת ״יהדות מתקדמת״) ליד הכותל״.
הרוב החילוני בנשיאות הכנסת הכיר, להפתעתנו, בדחיפות ההצעה, וזו הובאה לדיון.
בדבריו עמד אבנרי על הצד העקרוני של הבעייה:
הארץ משוועת לעלייה.
מי אינו ■מדבר על עלייה? איזו מפלגה אינה מרימה את קולה למען העלייה? רק הבוקר
ננעל בעיר זו קונגרס שכל-כולו עסק בנושא העלייה. ראש-הממשלה החליט למנות שר מיוחד
לקליטת העלייה, ואף להעניק לו את המעמד של סגן-האש-הממשלה.
והנה באים ■נציגיהם של מיליון וחצי יהודים בכל רחבי העולם המערבי, כדי לקיים בפעם הראשונה את הוועידה של איגודם בירושלים. נשיא-המדינה, ראש-הממשלה, שר-החוץ, ראשהעירייה - כולם ■מבינים שזהו מנוף גדול לעלייה, פתח ראשון לפוטנציאל עצום חדש לעלייה - והם החליטו להשתתף בוועידה זו ולעודדה,
והנה נתקלו יוזמי הוועידה בחומה אטומה - חומת שומרי-הכותל.
כבוד ■היושב-ראש, איני יהודי דתי, וגם לא דתי-רפורמי. אולם אין צורך להשתייך לתנועת היהדות המתקדמת, כדי להעלות על נם את כוחה, את חשיבותה, את תרומתה למדינה.
מיליון נפשות שייכות לתנועה זו בארצות-הברית בלבד, חצי מיליון נוסף בשאר ארצות