המערב. כל יהודי שישי בעולם החופשי מזדהה עם תנועה זו - מזדהה באופן פעיל, כי ההשתייכות ליהדות הרפורמית אינה שיגרה תורשתית, אלא הזדהות מודעת.
אם נוריד ממיספר היהודים בעולם החופשי את הבלתי-דתיים והאנטי-דתיים, יסתבר כי היהדות המתקדמת מקיפה לפחות שליש מכל היהדות הדתית, לעומת השליש של הזרם האורתודוכסי. (השליש השלישי שייך לזרם הקונסרבטיבי, שגם הוא אינו מוכר בישראל).
כמה מגדולי התנועה הציונית השתייכו ליהדות הרפורמית. די להזכיר שמות כמו קלוד מונטפיורה, הנשיא הראשון של האיגוד העולמי, אבא הילל סילבר, סטיפן וייז, וכיום מקס נוסבאום והרב מילר. בין צירי הקונגרס הציוני, שננעל הבוקר, היו למעלה ממאה צירים רפורמיים, המחכים עתה לוועידה.
אולם ועידת התנועה לא התכנסה מעולם בישראל. רק למחרת מלחמת-ששת-הימים התעוררה גם היא, ובהשפעת חבריה הישראליים החליטה בפעם הראשונה לקיים את ועידתם בארץ, בירושלים - ואחת הסיבות העיקריות לכך היה הרצון לערוך תפילה חגיגית, לפי מינהגם שלהם, ליד הכותל המערבי.
והנה בא משרד-הדתות, מוסד ממלכתי של המדינה החילונית, ואומר: לא. לא תתפללו לפי דרככם, גברים ונשים יחד. ואם תתעקשו - לא תתפללו כלל.
כבוד היושב-ראש, הבה נשאל שאלה פשוטה! האם הדת האורתודוכסית מאחדת את העם, או מפלגת אותו?
שמעתי בבית הזה עשרות-עשרות נאומים פאתטיים שהצדיקו את הכפייה הדתית ושהתנגדו להפרדת הדת מן המדינה, בטענה כי הדת דרושה כדי לאחד את העם, וכי כל הפרדה מביאה לפילוג.
והנה - פרשה זו מסמלת את האמה, שהיא הפוכה: הדת האורתודוכסית היא גורם מפלג.
הפילוג בין העדות בישראל - מקחרו בזרם דתי זה. ההא המנציח את הבדלנות, על-ידי בחירת רבנים אשכנזיים לחוד וספרדיים לחוד.
בעיית קליטתם של זוגות שנישאו בחוץ-לארץ בנשואי-תערובת - והם רבים מאוד דווקא בארצות הקומוניזם, שאנו תובעים מממשלותיהן לפתוח את שעריהן להגירה - נתקלת בהסתה ובהתנגדות מצד הזרם הדתי הזה.
ועתה - ההשמצה המאורגנת נגד היהדות המתקדמת, אי-ההכרה ברבניה כשליחי-דת מוסמכים. שלילת זכויותיה היסודיות. (אחד מטובי הרבנים הצעירים של הזרם הזה, הרב טוביה בן-חורין, צבר ירושלמי שהוסמך לרבנות בארצות-הברית, משרת בצה״ל כחייל קרבי בשריון - מפני שהרבנות הצבאית אינה ׳מכירה בזכותו לכהן כרב צבאי, ככל רב אורתודוכסי).
משמע! הזרם האורתודוכסי אינו מאחד, אלא מפלג. אינו עוזר לעלייה, אלא מונע עלייה. על רקע זה יש לבחון את הפרשה שאני מעלה אותה כאן.
על מה מדובר, כבוד היושב-ראש?
יש ויכוח אם הכותל המערבי הוא אתר דתי בלבד, או גם אתר היסטורי-לאומי-חילוני. אולם לא זה הוויכוח היום.
הוויכוח הוא: האם זהו אתר דתי של זרם אחד ביהדות, זרם שהוא מיעוט ביהדות הדתית העולמית, או שהוא אתר דתי של כל היהדות הדתית ?