אורתודוכסיים ונוצרים קאתוליים ששפכו איש את דם רעהו במריבות על כנסיית-הקבר?
כבוד היושב-ראש, העניין חמור, העניין דחוף, הוועידה תתקיים בעוד שבועיים - ואני מציע לכנסת לדון בהצעה זו בלי דיחוי.
מנחם פרוש: חרפה שאתה מביא דבר כזה בכנסת!
לאחר מכן קם שר הדתות להשיב על ההצעה. טענתו העיקרית היתה, שרק הרבנות מוסמכת להחליט בענייני ההלכה. כיוון שהרבנות פסקה שאסורה התפילה בצוותא ליד הכותל, חייב משרד הדתות לבצע את הוראת הרבנות.
בין היתר אמר שר הדתות:
זרח ורהפטיג: במקום שהאדם בא להתייחד עם בוראו שבשמיים, ולהפנות בתפילה את עיניו כלפי מעלה, טבעי הוא להסיר מעל-ידו גירויים, כמו אשה עם כל הקסם שלה - ויש לה קסם -
שיאלצו אותו להסב עיניו כלפי מטה ויפריעו אותו מהתרכזות.
אורי אבנרי: אז למה לא תציעו להקים מחיצה בין הגברים והנשים גם במליאת הכנסת? גם פה יש גירויים!
זרח ורהפטיג: חבר-הכנסת אבנרי הוא אדם חזק מאד, והוא מחוסן בפני גירויים.
אגב דיון הועמדה המפד״ל בפני מצב קשה למדי. לאחר שהופעל עליהם לחץ כבד, הסכימו אנשי המפד״ל בהנהלת הקואליציה להצביע בעד העברת ההצעה לדיון באחת מוועדות הכנסת. אבל מאידך חששו, כי אנשי אגודת-ישראל ישתמשו בזכותם להציע להסיר את ההצעה מסדר יומה של הכנסת, ואז יהיה להם קשה להצביע כנגד הצעת אגו״י, כיוון שהצבעה מעין זו היתה מתפרשת בעיני הציבור הדתי המאורגן, כאילו רק אנשי אגו״י מגינים על האינטרסים השמורים של ציבור זה.
כיוון שכך הציע שר הדתות בניגוד למוסכם בין סיעות הקואליציה, ולהפתעת סיעות אלה, להסיר את ההצעה מסדר היום.
מה היה השיקול שעמד מאחורי הצעה זו ?
אילו היה השר מציע להעביר את ההצעה לוועדה, היה איש אגו״י יכול לנאום ולהציע להסירה מסדר היום. אך כיוון שהשר ביקש להסיר את ההצעה, נותרה רק אפשרות אחת: להציע להעביר את ההצעה לדיון באחת מוועדות הכנסת, ואכן ,הועלתה הצעה מעין זו. אז פנתה במפתיע יו״ר הישיבה, טובה סנהדראי, חברת המפד״ל, לשר הדתות ושאלה אם הוא מוכן להעביר את ההצעה לוועדה - והשר שביקש לפני דקות אחדות להסיר את ההצעה, הודיע שהוא שינה את דעתו ומסכים לכך.
בדרך מחוכמת זו קיוו אנשי המפד״ל למנוע בעד אנשי אגו״י להשיג את רשות הדיבור, ולשלול מהם את האפשרות להציע הסרת הענין מעל סדר היום. הם קיוו כי לא תיערך כלל הצבעה על הסרת ההצעה - וכך לא יצטרכו להצביע נגד ההצעה האגודאית.
ההצעה הועברה, אפוא, לדיון בוועדת הפנים. אלא שכאן קרה דבר רגיל בכנסת, שבה שולטת הצביעות המפלגתית. בעוד שבמליאה הצביע הרוב בעד הצעתנו - הרי בוועדה הסגורה הצביעו נציגי כל המפלגות, פה אחד, נגד זכות הרפורמים להתפלל.
הרבה ת״כים חילוניים מסכימים לדברינו שעה שאנו שוללים מכל וכל את הכפייה הדתית. הם מנענעים לרוב בראשיהם בהסכמה שעה שאבנרי נושא את דבריו. למרבה הצער אינם מניפים את ידיהם בהסכמה בעת ההצבעות, אבל ביטוי לרחשיהם האמיתיים ניתן שעה שהצלחנו יחד עם ה״כיס אחרים, כמובן, להביא לביטול סעיף בחוק הפלילי המטיל עונש על אשה המשתדלת לבצע הפלה מלאכותית.
הסעיף עצמו הינו מגוחך במיוחד, כיוון שהוא מטיל עונש גם אם האשה כלל לא היתה הרה, אלא