הדת של האורתודוכסיה המאורגנת, השולטת בישראל, היא בת תקופת-החושך של מיזרח-אירופה, בת הגטו החשוך שונא-החיים, בת הרדיפות והעינויים.
המושפל והנרדף - אין עיניו פקוחות לטוהר וליופי, לאחווה ולאהבה. עיניו נשואות אל הנקמה, אי1
ההתנשאות, אל ״שפוך חמתך״ ואל ,אתה בחרתנו״.
זוהי דת של גטו סגור ומסוגר, השונאת את חדוות-החיים של האדם המודרני, שגבה אל הטבע והמרחב הפתוח, הסולדת במידה שווה מפסל אפולו ומריקוד הטוויסט.
זוהי דת הזרה מטבעה לכל רעיון דמוקראטי, כי התורה ניתנה בסיני אחת ולתמיד, ואינה ניתנת לשינוי על-ידי החלטה של רוב, והיא מתפרשת בידי גדולי-התורה שבכל הדורות, שאיש לא בחר בהם (ושעצם רעיון הבחירות זר לכהונתם).
זוהי דת של חוקים גזעניים-דתיים, של טהרת-הגזע במסווה של טהרת-המשפחה.
זוהי דת אנטי-ראציונלית, וממילא דת המצפצפת מטבעה על כל חשבון ראציונלי בכל שטח שהוא החל בנמל אשדוד וכלה באירגון תיירות נוצרית.
זוהי דת המחייבת בפה מלא (ובעזרת הרדיו הממלכתי) את רעיון רצח-העמים (כשמדובר על כיבוש כנען), המתנגדת לחקיקת חוקה (מחשש פן תהיה דמוקראטית), המתחלחלת נוכח המחשבה שהגבול בין מדינת-היהודים וארצות-הגויים השכנות עלול אי-פעם להיפתח.
וגם לכל אלה אפשר למצוא סימוכין ללא-סוף בספרי התורה והנביאים הראשונים, בגמרא ובדברי חז״לינו.
מדוע השתלטה דווקא גירסה זו של הדת היהודית בישראל? מדוע לא זכינו להתגברות - או לפחות להתבססות - של הגירסה הליבראלית, ההומאניסטית, הרפורמית, המודרנית ?
היו לכך סיבות היסטוריות. אך כיום יש לכך סיבה פשוטה:
מפני שאותה תשלובת פוליטית-כלכלית מגוייסת כל כולה להחנקת כל זיק וניצוץ של אותה גירסה.
כי אותה גירסה מתקדמת נראית לה - בצדק גמור - כאוייבת מסוכנת יותר לקיומה מכל מוסדות המיסיון הנוצרי.
בעוד היא משרתת בקצהו האחד, את כל היסודות השליליים והחשוכים בשלטון - הרי היא משרתת בקצהו השני, את המונופול הבלעדי של האורתודוכסיה השלילית והחשוכה בבית-הכנסת.
כל זה נעוץ בעצם מהותן של המפלגות הדתיות הקיימות בישראל. כל עוד הן קיימות, כל עוד הן שולטות בכיפה - אי-אפשר להבריא את המדינה, ובוודאי לא את הדת.
כל קואליציה מחזקת ומגבירה את המפלגות האלה.
כל ישיבה עמן בקואליציה היא חטא כלפי עתיד ישראל.
כשהיושבות עמן הן מפלגות חילוניות, שרוממות השלום והאחווה והקידמה בפיהן - זוהי בגידה, פשוטה כמשמעה