הממשלה עצמה היא קבוצת-הלחץ מיספר 1. מנגנונך. מתנפח, בעוד שיעילות שירותיה מצטמקת.
כל קואליציה חדשה מוסיפה למנגנון זה שיכבה חדשה של ג׳ובניקים, רבדים על גבי רבדים, מין עוגת-קרם ביורוקראטית אשר גם פארקינסון לא חלם על שכמותה בסיוטיה
זו היא גם סיבה מרכזית לייקור שירותי השלטון, שבעקבותיה באה ההתייקרות הכללית.
אחרי שהזרימה חלק מכספי-השנור לכיסיה של עצמה, ולכיסי המפלגות הקשורות עמה במערכות-השלטון השונות, השתמשה הממשלה בשאר המיליונים להקמת מיפעלים על גבי מיפעלים, שחולקו לפרוטקציונרים ציבוריים ופרטיים, ללא התחשבות בנתונים כלכליים, וללא תוכנית-אב כל-שהיא.
לכל המיפעלים האלה, ותיקים וחדשים, מתאימים לתנאי-הארץ ובלתי-מתאימים להם, היה צורך להבטיח שוק פנימי בטוח ומוגן. פרוטקציוניזם זה, המתבטא גם בקארטלים גלדים ומוסווים, ייקר כל תוצרת, הרס כל יעילות, מונע יצוא התואם את רמתנו הטכנולוגית ואת משאבינו האנושיים.
כך גדל הגרעון במאזן המסחרי. הגרעון במאזן השוטף בשנת 1965 עלה על 400 מיליון דולאר. כפי שהודיע שר-האוצר ב-18 בינואר 1966 מועדת-הכספים, כבר מובטח לשנה הבאה שוב גרעון בשיעור דומה והלוואי שלא יהיה יותר גדול. לפי תחזיות שהושמעו בפומבי, יגיע הגרעון בשנת 1970 ל-800 מיליון דולאר - בעוד שסך-הכל של יבוא-ההון ללא-תמורה יגיע באותה שנה ל-300 מיליון דולאר בלבד.
אם זה המצב אחרי השקעה של מיליארדים, אחרי כל הפראזות הרמות על בניין ופיתוח - איך אפשר להביע אמון לממשלה הזאת ? איך אפשר להביע אמון למישטר הזה ?
עתה באה ממשלה זו ומוסיפה חטא על פשע. אחרי שקברה את המיליארדים, אחרי שבנתה משק המביא להתייקרות מתמדת של כל המיצרכים, אחרי שהיא עצמה מובילה את מירוץ ההתייקרות - היא באה אל המוני העם, וקודם-כל אל המוני השכירים, ותובעת מהם להדק את החגורה, לרסן את עליית רמת-מחייתם, ולמעשה אף להוריד את רמת-מחייתם הריאלית.
מדוע ירסן האיש העובד את עצמו, אם הממשלה עצמה מתנפחת, בציניות גלוייה?
מדוע יהדק את חגורתו, כאשר לנגד עיניו קמה אריסטוקראטיה חדשה של פרוטקציונרים. מנהלי חברות ממשלתיות ופרטיות, ואלופי המשק הפרוטקציוניסטי ?
שום משק יעיל - קאפיטליסטי או סוציאליסטי - לא קם על שכר ירוד. רמת-שכר גבוהה היא דורבן לייעול. רמת-שכר נמוכה היא פרם לנחשלות.
לקיים ייצור בלתי-יעיל בשכר ■עבודה נמוך - פירושו להחליף את ההגנה הטוטאלית של המישטר הפרוטקציוניסטי על מיפעלים נחשלים - בסובסידיה שתינתן לאותם מיפעלים נחשלים על-ידי העובדים.
לכך לא נסכים. כי אין זו תרופה. זו היא גלולה המחמירה את המחלה.
מה הוא הפתרון?
אחרי 18 שנה של מישטר החלוקה, אין תרופה קלה. למדינת-ישראל דרושה ממשלה. דרושים לה שרים שאינם נציגים של קבוצות לחץ, אלא נציגיה של מחשבה כלכלית חדשה.
דרוש מינהל לתיכנון ממלכתי, שיעמוד מעל למשרדי הממשלה״ ושראשה יהיה סגן-ראשהממשלה.
מינהל-תיכנון כזה צריך להגיש תוכנית-חומש נועזת. תוכנית שתביא לחיסול כל המשק הטפילי - הממשלתי, הציבורי והפרטי! לריכוז הפעילות הכלכלית בענפים כדאיים. תוכנית