לחלק זה של התקציב, הוגשו קרוב ל-150 הסתייגויות, מהן 26 של סיעתנו. כולן הועמדו להצבעה בעת ובעונה אחת, בזו אחר זו. ההצבעה היתה אוטומאטית.
התמונה : 150 פעם מורמות הידיים בעד, 150 פעם נגד. בסך הכל יש כ-300 הרמות ידיים: מי בעד, מי נגד, מי בעד, מי נגד, מי בעד, מי נגד.
רוב המצביעים אינם יודעים כלל בעד מה הם מצביעים. כמעט איש מן הנוכחים לא האזין להנמקות המסתייגים, וממילא לא היה לו מושג קלוש לגבי מטרת ההסתייגויות. בכל סיעה יש אדם אחד היודע את הדברים, ושאר חברי סיעתו מצביעים כמוהו.
כך החליטה הכנסת, תוך דקות מעטות, על הכנסות, מיסים, היטלים ומילוות המגיעים לשיעור של כ-600 לירות לחודש לכל משפחה. שום סרט היתולי-עצוב של צ׳ארלי צ׳אפלין, שום פארסה אמריקאית, לא היו יכולים לצלם סצינה מגוחכת יותר.
לאחר שהכנסת אישרה את אומדן הכנסות המדינה,* עברה לדון בתקציבי המשרדים הממשלתיים. תחילה חשבנו, כי לפני א׳שיר הצעת התקציב, יתקיים דיון מפורט על כל משרד בנפרד. אלא שמפאת חוסר הזמן הוחלט לקיים דיון על חמישה משרדים בלבד, ואילו יתר המשרדים נדונו לאחר מכן, בחודשי הקיץ, כלומר לאחר אישור התקציב.**
עוד בטרם החל הדיון הוגשו לוועדת הכספים מאות הסתייגויות, כמה עשרות לגבי כל משרד ומשרד. נקטנו כאמור, מלכתחילה קו עקבי ובלתי מתפשר : אפשר לקצץ רבע מתקציב המדינה, על-ידי צימצום הביורוקרטיה וחיסול הכפילויות והמשרדים המיותרים.
בכך לא היינו מקוריים. אמרו זאת אחרים לפנינו. אך היינו מקוריים מאד בביצוע. בעוד שכל האחרים הסתפקו בפראזות על נושא זה ועברו לנושאים אחרים, מופשטים ובלתי מחייבים, עברנו על כל סעיף של כל משרד. מצאנו מאות רבות של ביזבוזים וכפילויות, שאין בהם ולא היה בהם מעולם כל צורך.
רבים שאלונו - ״מדוע אתם עובדים כל כך קשה? הרי אתם יודעים שלא ייצא מזה כלום!״
שום הסתייגות תקציבית לא נתקבלה מעולם. אי-אפשר לשכנע במליאת הכנסת ח״כים המצביעים כרובוטים. משום כך, כמעט ואין מדברים עוד על ההסתייגויות. תחת זאת משמיעים נאומים כלליים, על עקרונות נשגבים, בלוויית הרבה מליצות רמות, ואיש אינו מתווכח עוד על התקציב עצמו, על הסכומים, על המיליונים היוצאים מכיסי האזרח.
אנחנו חשבנו אחרת ובעבודתנו הוצאנו את עסקני המפלגות מן הכלים. הם לא נסערו מביקורת מופשטת, כיוון שעל ביקורת מעין זו יכלו להגיב באופן כללי ומופשט. אלא שעל טענותינו המפורטות לא הצליחו במרבית המיקרים לספק תשובות.
ניקח למשל את הוויכוח שהתנהל בשעתו על משרד ממשלתי פרוזאי כמו משרי המסחר והתעשיה.
השר נאם נאום ארוך ועקרוני על מגמותיו, ומסתבר שהוא דוגל בהחלט בכל הדברים הטובים והרצויים, ללא יוצא מן הכלל. האופוזיציה הרישמית דאז השיבה לו באותו מטבע, העלתה על נס את העקרונות שלה, שגם הם כולם טובים ורצויים. נסתבר ששני הצדדים דוגלים באותם העקרונות הטובים והרצויים. אך איש לא דיבר כלל על תקציב המשרד - המיליונים.
ואז בא תורנו: 10 דקות, כדי לנמק 31 הסתייגויות, יותר מן ההסתייגויות של כל שאר הסיעות גם יחד.
פתחנו בדוגמה מאלפת :
* בראשית 1966.
** זה היה הנוהג גם בשנים שלאחר מכן.