אלין: ... יחד עם זאת, עם כל הרצון הכן להבין למצב רוחם של המובטלים - הרי יש לומר במלוא הבהירות כי בהתפרצויות ובהשבתת מיפעלים, שנאלצו לצערם, ולצער כולנו,
לצמצם את מצבות עובדיהם לרגל צימצום הייצור - אין משום פתרון לבעייה הכאובה.
אבנרי: האם הדיון הזה היה מתנהל בלי זה ?
כאשר הכינונו את הנאום שלנו, יום לפני הדיון, חשבנו שזוהי רק טיוטה, וכי יהיה צורך לשנותה בהתאם לנאום הממשלה בפתיחת הוויכוח. אך לא היה שום צורך בשינוי כזה, כי הקו הממשלתי היה בדיוק כפי שניחשנו מראש - דיבורים על תוכניות, ללא שינוי של ממש, ללא תיכנון של ממש. בפני הכנסת נשארה הברירה בין אבטלה גלויה לבין אבטלה סמוייה, בין הזרמת מיליונים נוספים למיפעלים בלתי ריח-חיים ובין מצוקה שתגרום למהומות.
עמדנו על כך בנאומנו, שקבע שלושה תנאים להבראת המשק: (א) תיכנון מדוייק של ניידות העובדים, כדי למנוע אבטלה ומצוקה; (ב) שמירה על זכויות העובדים ורמת שכרם במעבר ממיפעלים בלתי-ריודחיים למיפעלים כדאיים; (ג) השתתפות נציגים של העובדים בתיכנון וביצוע מיבצע ההבראה.
הדרישה השלישית - שפירושה, כמובן, הקמת ועדי פעולה בכל רחבי הארץ - צילצלה כפעמון אזעקה באוזני עסקני המערך. - כי זוהי סכנה המאיימת על השלטון הפיאודלי של הבארונים ההסתדרותיים. הם קפצו ממש ממקומם. משה ברעם הקדיש את שיא נאומו להתקפת זעם על דרישתנו זו:
ברעם: ... אני יודע שיש כאן סיעה קטנה - לאושרנו היא קטנה, והיא יותר בחוץ מאשר בפנים - שיש לה פתרונות... לאן נגיע? למדינת ישראל נחוצים עוד ועדי פעולה שינהלו את המשק שלה, את הכלכלה שלה, את המאבק הכלכלי שלה? איזו מדינה מסוג זה מתקיימת בעולם?
יש מדינה המתקיימת על-ידי ועדי פעולה?
ומכיוון שזה לא הספיק, שלף עסקן הסתדרותי אחר, מרדכי זר, את הנשק הסופי, הטענה הניצחת בכל ויכוח כלכלי - תמונות העירום.
זר: הגדיל לעשות חבר-הכנסת אבנרי... יש מומחה כלכלי אחד בארץ, והוא חבר-הכנסת אבנרי. אינני יודע איפה הוא היה לפני כן. חבל שלא נבחר לכנסת קודם לכן. הוא אמר לנו שכל המיפעלים לא היו רנטביליים. הכל נעשה כמעשה חלם... אתה, חבר-הכנסת אבנרי,
מתעלם מכך שבמשך 18 שנה יכולה היתה המדינה הזאת לקלוט למעלה ממיליון עולים, וזאת על-ידי אותם המיפעלים...
אבנרי: ומה עם מאה אלף המובטלים הסמויים, כדברי מר ספיר?
זר: ...אני חושב שהטון והדיבור הזה משחיתים את הנוער הישראלי, והשבועון הזה,
שמצד אחד מופיעה בו בחורה ערומה, ומצד שני דבריך בכנסת, זה איננו מוסיף כבוד ואיננו מביא את הנוער הישראלי לאהבת מדינתו. אני שמח שהנוער הישראלי אינו הולך אחריך!
שומטיל!: אתה רוצה שייסגר ״העולם הזה״? שיפוטרו עובדיו ותגדל האבטלה?
זר: קבעת עובדה שהעובדים אינם אוהבים את הסתדרותם, ואין להם אמון בהסתדרות. הייתי מייעץ לך להשאיר את האמון של חברי ההסתדרות...
אבנרי: לפרשי המשטרה? לאלות של השוטרים באשדוד?
בנאום על נושא זה הבלטנו את מעגל הקסמים אשר המישטר הקיים אינו יכול להיחלץ ממנו, בהחליקו מן הפח אל הפחת:
רוח רעה מהלכת אימים במדינה - הרוח הרעה של האבטלה והפחד מפני האבטלה.
זעקת המובטלים, נקישת אלות המשטרה, קול ניפח השמשות באשדוד - מהווים מנגינת רקע לוויכוח המתנהל באולם זה.