מהי התוכנית, במרכאות כפולות ומרובעות, הקרויה על שמו של מר פינחס מפיר?
למעשה ישנו רק רעיון אחד. זהו הרעיון של מר דוד הורוביץ, נגיד בנק ישראל, והוא אומר * יש להוריד את שכר-העובדים.
אם השכר יהיה ירוד, נוכל להוריד את יציאות-הייצור, ולהתחרות בשוקי העולם. זהו האל״ף, וזה גם הת״ו.
כדי לסבר את האוזן, הוסיפו אנשי יחסי-ציבור זריזים תלי-תלים של נושאים אחרים, וכד נוצרה אשליה של תוכנית כוללת, מקיפה ומרשימה.
באמצע באה מתת-שמיים, שהוסיפה נשק חשוב למערכת הלוחמה הפסיכולוגית: הארולד וילסון■• שבעיותיו שונות, הכריז על תוכנית הדומה - למראית-עין - לאותו תל-סיסמות ממשלתיות.
ומה שמותר לפינחס וילסון, בוודאי מותר להארולד ספיר.
ואז בא לודויג ארהארד, שבעיותיו שונות עוד יותר, והוסיף תוכנית משלו.
כך זכינו לתוכנית לודביג-הארולד-ספיר.
לתוכנית רספקטאבילית זו הצטרפה מפ״ם. מפ״ם, שנטשה את המאבק לתשלום תוספת-היוקר. שחיבלה בו ושימשה בו כסום טרויאני ממשלתי, היתה זקוקה לתוספת סיסמות שתסבר את אוזני בוחריה שלה. לכן היא מוסיפה עתה טלאים משלה לבגדי-המלך-החדשים. ורק טפשים כמונו אינם רואים את התוכנית כולה.
נניח לרגע, כבוד היושב-ראש, כי אמנם תתקבל שיטה זו. נניח שעד ערב הבחירות הבאות יקפיאו את השכר, ולמעשה יורידו אותו יותר מכפי שמבטיחים.
האם זה ירפא את המשק? האם זה יתרום אפילו תרומה ניכרת להבראה?
דעתנו היא - לא.
אפילו יירד שכר עובדי אילין לחצי - לא נגביר את יצוא המכוניות. כי עצם רעיון יצואה של מכונית ישראלית, בנסיבות הפוליטיות הקיימות, הוא מופרך.
מפעל המייצר במחיר של 12 ל״י לדולר, ואפילו במחיר 8 ל״י לדולר, לא יהפוך לרווחי, ולא יהיה בעל כושר-תוזרות בשוקי-עולם, אם יוקפא שכרם של פועליו.
מפעל כשל ישאר כשל. מפעל התלוי על בלימה - יישאר על בלימה משק שהוקם מלכתחילה על בסים רעוע, בלתי-כלכלי ובלתי-מתובנן, לא יושע על-ידי הסובסידיה שישלמו לו העובדים, על-ידי הידוק חגורותיהם.
זוהי הבעיה היסודית, וממנה מתחמקים המתכננים ואנשי יחסי-הציבור.
תוכנית הראויה לשם תוכנית צריכה להתחיל כאן.
מה כדאי לישראל לייצר, ומה לא כדאי לה לייצר ? אילו מיפעלים יש לסגור, ואילו יש לעודד ?
מה לעשות ברבבות העובדים, המוכרחים להיפלט ממפעלים כושלים ומן המנגנונים הציבוריים, הטפיליים העצומים?
מניין לקחת את המשאבים כדי לייצר יחידות-ייצור חדשות, כדאיות, שיקלטו את המובטלים הסמרים האלה?
האם יש לכך תשובה, כבוד ראש-הממשלה? האם בכלל יש בארץ מישהו המסוגל לתת תשובה של ממש?
הרי אין במדינה מישרד רציני לתיכנון כלכלי, המסוגל להגיש תוכנית-אב רצינית, שתהיה יותר מאשר תחבולה של יחסי-ציבור.